בתור עורך דין אלימות במשפחה, אני נחשף למקרים רבים ולשאלות רבות העוסקות במקרים אלימות במשפחה.
אלימות במשפחה היא קטגוריה אחת מבין סוגי האלימות המוכרים לנו. כשמדברים על "אלימות במשפחה" מתכוונים, לרוב, לתקיפת בן זוג ולתקיפת ילד (קטין).
במאמר זה אתייחס לתקיפת בן זוג ואנסה להשיב על שאלות רבות העולות בנושא זה: כיצד ניתן למנוע אלימות במשפחה (אם ניתן), הוצאת צו הגנה אזרחי, כיצד נכנסת המשטרה לתמונה במקרה של סכסוך בין בני זוג, האם ניתן לבטל תלונה שהוגשה בגין תקיפת בן זוג, מתי צפוי מעצר בגין אלימות במשטרה, מהו העונש הצפוי בגין תקיפת בן זוג, מתי ייסגר תיק באלימות במשפחה ועוד.
תקיפת בן זוג = תקיפה בנסיבות מחמירות
חוק העונשין מגדיר את העבירה של תקיפת בן זוג בצורה חמורה יותר מאשר תקיפה רגילה וקובע כי העונש המוטל בגינה יהיה כפול מהעונש המוטל בגין תקיפה רגילה. כך גם במקרה של תקיפת בן זוג שגרמה לחבלה, העונש (המקסימאלי הקבוע בחוק) יהיה כפול מהעונש המקסימאלי הקבוע בחוק בגין תקיפה של אדם אחר (שאינו בן זוג) שגרמה לחבלה.
חבלה, לפי פסיקת בית המשפט, יכולה להתבטא אפילו בשריטה או בשטף דם קל.
עילת מעצר בעבירה של תקיפת בן זוג
מעבר לעונש החמור יותר הקבוע לעבירה של תקיפת בן זוג לעומת תקיפה "רגילה (הנקראת בחוק תקיפה "סתם"), הרי שחוק המעצרים מייחס לעבירה של תקיפת בן זוג חומרה מיוחדת וקובע בנוגע למבצע עבירה זו "חזקת מסוכנות". לפיכך, במידה שתובע משטרתי מבקש להגיש כנגד אדם, אשר תקף את בת זוגו, כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים, די בחומרת העבירה כדי להצדיק, עקרונית, את הבקשה למעצר עד תום ההליכים והתובע אינו צריך להוכיח כל נסיבות אחרות, כגון עבר פלילי או גרימת חבלה.
עם זאת, מובן כי ביהמ"ש יעדיף חלופת מעצר (כגון: הרחקה מבת הזוג או מעצר בית) אך עילת מעצר, במקרה זה, מתקיימת גם מתקיימת מעצם העבירה המקימה את חזקת המסוכנות. זאת, ע"מ להרתיע את הציבור מלעבור עבירות אלה.
מי מועד להיות מתעלל/תוקף?
למרבה הצער, לא ניתן להעריך, מראש, מי מועד לפורענות מבחינת האפשרות כי יעבור עבירות תקיפת בן זוג והתעללויות רגשיות ומי לא. עם זאת, ניתן לומר כי ככל שאדם פחות מסוגל לשלוט בדחפיו ולהביע את רגשותיו וככל שהוא יותר אובססיבי, כך יגבר הסיכון כי ישתמש באלימות כפורקן לתסכולו.
כמו כן, ניתן לומר כי ככל שאדם יותר חסר אינטליגנציה רגשית ומודעות, כך יגברו הסיכויים כי פחות יוכל להיות ער למצוקותיו הרגשיות של בת הזוג, פחות יוכל להכיל אותה ויותר ייטה להיות אימפולסיבי בתגובותיו.
מהו הצעד הראשון למניעת אלימות במשפחה?
כאשר אחד מבני הזוג מזהה כי בן הזוג האחר מגיב כלפיו באימפולסיביות (או, כמובן, באלימות), הצעד הנכון ביותר יהיה הליכה משותפת של בני הזוג לייעוץ זוגי. כמו כן, במידה שבן הזוג האימפולסיבי מוכן לכך, מומלץ כי יעבור סדנה מקצועית לטיפול בכעסים (כ-12 מפגשים, אחת לשבוע, בני כ-3-4 שעות, בשעות הערב).
במידה שבן הזוג האימפולסיבי אינו מוכן לשתף פעולה בדרך טיפולית והוא משתמש באלימות, מומלץ לנסות לתעד את האירוע באמצעים בלתי גלויים (מצלמה והקלטה), להגיש תלונה במשטרה ולאחר מכן בקשה לביהמ"ש לענייני משפחה לצו הרחקה ל-3 חודשים (לאחר התייעצות עם עו"ד לענייני משפחה).
יש לקחת בחשבון כי הגשת תלונה במשטרה עשויה להביא למעצרו של בן הזוג התוקף (במקרה של גרימת חבלה או אירועים חוזרים ונשנים) או, לכל הפחות, להרחקתו מהבית, לתקופה בת מספר ימים. לכן, יש לקחת בחשבון כי צעד זה עשוי לפתוח בין הצדדים הליך פרידה וגירושין ויש להתכונן לכך, על כל המשתמע מכך, רצוי מאוד בסיוע עו"ד לענייני משפחה. זאת, בשל ההשלכות רחבות ההיקף העשויות לנבוע מכך.
במידה שהצד המוכה אינו רוצה להסתכן בהליך גירושין, עליו לקחת בחשבון כי קיים סיכוי גדול כי האלימות נגדו תימשך. במצב דברים זה, עצתי אליו הנה כי, לפחות, ימשיך לתעד את האלימות ואת תוצאותיה וכי ישתף מספר אנשים הקרובים לו במעשים (כדי שבבוא היום, במידה שיגיש תלונה בנושא, הם יוכלו להעיד כי הוא שיתף אותם במעשים, בזמן אמת, ואמינותו מול רשויות התביעה ומול בית המשפט תיחשב לגבוהה).
מדוע המשטרה הגיעה הביתה למרות שלא התקשרנו?
קיימים אלפי מקרים בשנה, בהם שכנים שמעו צעקות מהדירה (אם צעקות של אלימות או איומים, אם רעשים של כוס נשברת ואם סתם צעקות של ריב) והזעיקו את המשטרה. למשטרת ישראל יש סמכות להיכנס לדירה במקרה בו היה לשוטרים יסוד סביר להניח כי מתבצעת שם או התבצעה שם, לפני זמן קצר, עבירה מסוג פשע (כגון: תקיפת בן זוג).
מכיוון שאינכם יודעים מה השכנים דיווחו למשטרה (האם דיווחו על ריב קולני או דיווחו לה דיווח שקרי, כי הבעל צעק על אשתו כי יהרוג אותה), מומלץ לפתוח את הדלת לשוטרים ולא להכשילם במילוי תפקידם או, חלילה, לתקוף אותם בעת שהותם בדירה ולהתנגד לעיכוב או למעצר.
עם זאת, מכיוון שהדברים שמסרו השכנים למשטרה, טלפונית, אינם נחשבים לעדות קבילה (נחשבים לעדות מפי השמועה, מכיוון שלא נמסרו בפני חוקר), הרי שרק הדברים שאתם תמסרו לשוטרים יכולים לשמש את המשטרה כנגד מי מכם. בשלב זה, כאשר השוטרים נכנסו לדירה, הם יבצעו ביניכם הפרדה פיסית. כל שוטר ישהה עם אחד מכם בחדר נפרד וינסה לדובב אתכם לספר לו מה קרה.
גם אם אף אחד מכם לא יפליל את האחר בביצוע עבירה של איומים או תקיפת בן זוג, סביר להניח שהשוטרים יעכבו לתחנה את הגבר. למה? ככה. כוחו של הרגל… מכיוון שלא ידוע לכם, בשלב זה, מהן הראיות שבפני השוטרים (מה השכנים מסרו, למשל, או מה מסרה בת הזוג), עדיף לשתף פעולה. בת הזוג, לעומת זאת, במידה שלדברי השוטרים, אינה חשודה בדבר, ובמידה שאינה מעוכבת-אינה חייבת להתלוות לשוטרים לתחנת המשטרה וזכותה לדרוש להישאר בבית (או ללכת לשופינג…).
בתחנת המשטרה, צפוי בן הזוג להיות משוחרר, לאחר חקירתו, בתוך פרק זמן לא ארוך, כל עוד איננו עוסקים בחשד לתקיפה שגרמה לחבלה או בחשד לתקיפות חוזרות ונשנות ואולי גם בצירוף עבירות נוספות (כגון: איומים וכליאת שווא).
ביטול תלונה לאחר שהוגשה?
במקרים רבים, פונות אלי נשים, אשר הגישו תלונה כנגד בן הזוג ושואלות אותי אם הן יכולות לבטל את התלונה. אני משיב להן כי, שלא כמו בארה"ב, הן אינן בעלות ההליך אלא המשטרה היא שמנהלת את ההליך.
אני אומר להן שהן יכולות לגשת לתחנת המשטרה ולבקש מהחוקר/ת לבטל את התלונה אך שבקשתן תהיה רק שיקול אחד מבין שיקולי קצין החקירות אם להמליץ על סגירת התיק או לא. זאת, נוכח העובדה שהאינטרס הציבורי של שמירה על שלומן של נפגעות אלימות במשפחה מחייב את משטרת ישראל לקחת בעירבון מוגבל את בקשתן של אותו נשים לבטל את תלונתן. זאת, מכיוון שהמניע לביטול התלונה יכול להיות לחץ כבד המוטל עליהן מצד הבעל או משפחתו, לחץ כלכלי או לחץ אחר ואינו רצון חופשי שלהן.
במידה שאותן נשים אומרות לי כי הן רוצות לספר לחוקר/ת כי בן הזוג לא באמת תקף אותן, כפי שסיפרו בתלונתן המקורית, אני מסביר להן כי גם אם גרסתם הנוכחית היא אמת, עליהן לדעת כי הן צפויות להיחקר, לאחר מסירת גרסתן החדשה, בחשד למסירת הודעה כוזבת, וייתכן שאף יועמדו לדין.
ברוב המכריע של המקרים, אותן נשים אינן מוכנות להרחיק לכת ולטעון כי תלונתן המקורית לא הייתה אמת (ולהסתכן בהעמדה לדין) ובקשתן לבטל את התלונה אינה מסייעת בדבר. בסופו של יום, תיק המשטרה מוכרע בהתאם להיבט הראייתי (האם יש סיכוי סביר להרשעה) ולאינטרס הציבורי וברוב המכריע של המקרים, רצונן של הנשים המתלוננות לבטל את תלונתן-אינו מועיל (כאשר הן אינן חוזרות בהן, לחלוטין, מתלונתן המקורית ואינן טוענות כי היא הייתה שקרית, לחלוטין).
שחרור בתחנה במקרה של אלימות במשפחה-באילו תנאים?
במקרה שאין מדובר במקרה חמור במיוחד של אלימות במשפחה (לא חבלה משמעותית או טענה לתקיפות מרובות וללא עבר פלילי מהשנים האחרונות בתחום האלימות) – צפוי קצין המשטרה לשחרר את בן הזוג בתחנת המשטרה מבלי להעלותו לביהמ"ש בבקשה להאריך את מעצרו.. אנו כותבים "בן הזוג" ולא "בת הזוג" מכיוון שברוב המכריע של המקרים מדובר בגבר (מבלי לדון, בשלב זה, בנושא תלונות השווא).
נוכח קיומה של עילת מעצר חוקית הקבועה בחוק המעצרים כאשר אנו עוסקים בחשד לביצוענ של עבירת תקיפת בת זוג (ודי, בשלב זה, בתלונת האישה), רשאי קצין המשטרה להתנות את שחרורו של החשוד בתנאי שחרור הקבועים בחוק. הרוב המכריע של הקוראים אינם יודעים אך שחרורו של חשוד בתנאי שחרור מחייב את קבלת הסכמתו של החשוד לתנאי השחרור המוצעים ע"י קצין המשטרה.
במידה שהוא חושב שתנאי השחרור הנם מוגזמים והוא אינו מסכים להם (או לחלק מהם) יחליט קצין המשטרה האם להקל בהם או לעצור את החשוד, למשך 24 שופט, ולהביאו בפני שופט ע"מ שיחליט הוא בנוגע לתנאי שחרורו. לדוגמא: פלוני חשוד בתקיפת אשתו במכת אגרוף וגרימת שטף דם. אין לו עבר פלילי. קצין המשטרה מבקש לשחרר אותו למעצר בית בן 5 ימים (המקסימום המותר לו עפ"י חוק המעצרים), הרחקה בת 14 יום מת"א (שם גרה ועובדת האישה) ואיסור יציאת קשר עמה, למשך 30 יום.
פלוני מוכן להרחקה ולאיסור יצירת הקשר אך מסרב לשהייה במעצר בית. קצין המשטרה צריך להחליט האם להסתפק בתנאים הללו או לעצור את פלוני, עד הבוקר, ולהביאו בפני שופט.
אי קיום שימוע בתיקי אלימות במשפחה
בכל עבירה מסוג פשע – כאשר חשוד אינו נמצא במעצר, חייבת התביעה המשטרתית/הפרקליטות ליידע אותו בעובדה כי התיק הועבר אליה ממשטרת ישראל, כי היא שוקלת להגיש כנגדו כתב אישום וכי קיימת לו הזכות לנסות ולשכנע אותה להימנע מהגשת כתב אישום (לרוב, הנימוקים הם על רקע בעיות ראייתיות).
מכתב כזה נקרא מכתב יידוע בדבר הזכות לשימוע. לא כך בתיקי אלימות במשפחה. העבירה היחידה מסוג פשע בעטיה לא קמה חובת היידוע אודות הזכות לשימוע הנה עבירה של תקיפת בן זוג. זאת, משום הצורך להגיש, בצורה מהירה ויעילה כתבי אישום בנושא זה כדי לנסות ולמגר את התופעה של אלימות במשפחה. מטעם זה, החשיבות של התייעצות עם סנגור פלילי מקצועי ומיומן חשובה, עוד יותר, וזאת בשלב המוקדם ביותר האפשרי (רצוי עוד טרם החקירה הראשונית). נוכח העדרה של זכות השימוע בעבירת תקיפת בן זוג, מומלץ שלא להמתין להחלטת התביעה המשטרתית בדבר גורל התיק (אלא אם ברור, על פניו, כי מדובר בתיק קל ערך, אשר ייסגר בוודאות) אלא לפנות לסנגור מקצועי ומיומן, אשר יגיש עבורכם, לאחר שקיבל מכם את כל המידע הרלבנטי והמסמכים הרלבנטיים בקשה מנומקת וממוסמכת לסגירת תיק המשטרה.
לאחר הגשת כתב אישום
במידה שהוגש כנגדכם כתב אישום בגין תקיפת בן זוג, תוכלו לשים לב כי התביעה המשטרתית ציינה, בתחתית כתב האישום, כי במידה שביהמ"ש ירשיע אתכם, התביעה תטען כנגדם לעונש מאסר. לפיכך, ברור לכם כי, במידה שתימצאו אשמים בעבירות המיוחסות לכם (או חלקן) – אתם נמצאים בסיכון ממשי לנשיאת עונש של מאסר בפועל (או בעבודות שירות). זהו השלב המתאים להרים טלפון ולקבוע פגישת ייעוץ עם סנגור מקצועי וותיק, בעל ניסיון רב בתיקים מסוג זה.
זה גם השלב שבו מותר לכן לקבל מהתביעה את חומר הראיות בתיק ולהציגו בפני הסנגור. סנגור מקצועי יוכל להעריך את עוצמת הראיות בתיק ואת הסיכון בו מול הסיכוי בו ולייעץ לכם בדבר הדרך הנכונה ללכת בה (בדיוק כמו רופא לפני ניתוח הסוקר בפניכם את הסיכויים והסיכונים הקיימים). מובן, כי ההחלטה הסופית הנה שלכם ושלכם בלבד, וכי תפקידו של הסנגור הנו ללכת אתכם באש ובמים בבחירתכם.
ליווי מקצועי בתיק
כפי שאני רואה זאת, תפקידו של סנגור אינו רק ללוות את הלקוח בעניינים המקצועיים בתיק אלא, בראש ובראשונה, להכיר כי עומד בפניו (או יושב בפניו עם ראש מושפל) אדם, בדיוק כמוהו, אשר מעד (או נחשד, שלא בצדק בביצוע עבירה), ונמצא במצב רגשי שנע בין לא פשוט לבין קשה. תפקידי, כפי שאני רואה אותו, הוא ללוות את הלקוח, מבחינה רגשית, לחמול עליו ואיתו, לתמוך בו, רגשית ואישית, לשתף אותו בחוויות דומות שלי (ובהתעלם מהחליפה שלי, אני אדם שעבר כמה דברים בחייו), לפעמים גם לעודד אותו ואפילו להצחיק אותו ואז, ורק אז, לטפל לו בעניינים המשפטיים המקצועיים, בצורה הטובה ביותר שאני יכול, תוך נשיאה על כתפיי הרחבות את משקל התיק שלו.
בתוך הליווי המקצועי שלי אותו, אני תמיד אהיה זמין עבור הלקוח, בטלפון ובווטסאפ ותמיד אעדכן אותו בהתפתחויות בתיק.
הואשמתם באלימות משפחתית? אתם זקוקים למישהו מקצועי שיגן עליכם! משרד עורך הדין באיער מטפל במגוון רחב של עבירות פליליות ומתמחה בתחום האלימות, הרכוש והסמים ומחיקת רישום פלילי.
קצת על תחום אלימות במשפחה
כיום אנו שומעים, כמעט בכל יום ,על מקרים רבים של אלימות בתוך המשפחה (או אלמ"ב בעגה המשפטית). המקרים הנפוצים ביותר של אלימות במשפחה באים לידי ביטוי כאשר בעל מכה את אשתו. במקרים רבים, תלונות אלה באות לעולם בעת סכסוכי גירושין, והן פרי ייעוץ של עורכי הדין של האישה, אשר מייעצים לה להגיש תלונת שווא במשטרה כנגד הבעל.
העונש בגין עבירה של תקיפת בת זוג אינו אחיד ומשתנה עפ"י כל כל מקרה ומקרה. סנגור טוב ומיומן יכול להביא לביטול מספר סעיפים בכתב האישום, במקרים רבים לתוצאה של אי הרשעה ובמקרים מסוימים אף לביטול כתב האישום עצמו. זאת, במיוחד כאשר מדובר בכתב אישום (מידע על שימוע לפני הגשת כתב אישום) שאינו חמור וכאשר בני הזוג חזרו לחיות יחדיו ובת הזוג אינה מעוניינת בהמשך ההליכים הפליליים כנגד הבעל.
דרכים להתמודד עם אלימות במשפחה בצל עידן הקורונה
החובה להתכנס עם בני המשפחה בתקופת הקורונה ולהימצא יחד לאורך שעות ארוכות, מגבירה את החיכוך בין בני הבית.
השהייה הממושכת באותו מקום, לצד החששות הכבדים מפני המגיפה והמצב הכלכלי, מגבירים עוד יותר את הלחץ, שגם ללא המגיפה והשלכותיה מלווה לא מעט משפחות במהלך השגרה.
אלימות במשפחה קיימת לצערנו בכל שכבות האוכלוסייה וגם בזמנים רגילים בהם לא משתוללת מגיפה בחוץ, אך העלייה ברמת הלחץ הובילה למקרי אלימות רבים, עוד יותר, בתקופה האחרונה.
אלימות במשפחה – על סוגים שונים של אלימות ועל התנהגותו של הפוגע
אלימות במשפחה יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים רבות: על ידי פגיעה פיזית, מילולית, נפשית, כלכלית, מינית ובמקרים קיצוניים עוד יותר להגיע לידי רצח.
אנשים אלימים מנצלים את הכוח שלהם על מנת לשלוט או כדי להכאיב לאדם אחר.
אדם אלים עלול לנהוג בצורה אלימה כאשר שהוא לא יודע כיצד להתמודד כאשר הוא חש קושי, כשהוא חש רגש לא נעים או כשהסובבים אינם מסכימים איתו. את הכעס והתסכול שהוא חש הוא מוציא על בני המשפחה.
האלימות יכולה להופיע גם בשל קנאה. האדם האלים עשוי לחשוב שהוא יכול לשלוט בהתנהגות של בני המשפחה ושהם מהווים רכוש ששייך לו. במקרים מסוימים האדם האלים למד שזוהי הדרך להשיג את רצונו כי זוהי דרך ההתנהלות שהוא ראה – כי ככה הוא גדל.
כאשר האלימות מתרחשת במשפחה – היכן שהאדם אמור להרגיש הכי בטוח, היא מאוד מערערת הביטחון העצמי והיא פוגעת בכל בני הבית.
אנשים שחווים אלימות במשפחה עשויים שלא לשתף את הסובבים בכך. הבושה והפחד, לפעמים גם ההכחשה ואף האשמה עצמית מובילים לכך שהאלימות נשארת בין כותלי הבית ואף אחד אחר אינו יודע שבני הבית סובלים.
איך ניתן להתמודד עם הסבל הזה ולהפסיק את האלימות במשפחה?
חשוב להבין שאלימות אינה נעלמת ללא התערבות חיצונית – ההיפך הוא הנכון – במידה שלא מתערבים בנעשה האלימות עלולה להתגבר.
למרות שבחלק מהמקרים נראה לנפגעים שאין להם מה לעשות, יש דרכים להתמודד.
במקרי אלימות במשפחה חשוב שנפגעים יפנו אל משרד הרווחה והפנים ויעברו להתגורר בדירות מעבר ומקלטי הגנה. המשרד מפעיל קווי חירום, מרכזי סיוע, עזרה משפטית ושירותים נוספים.
כמו כן, חשוב שהנפגעים ידעו שהם יכולים להגיש תלונה במשטרה ולהוציא כנגד הפוגע צו הרחקה וצו הגנה. כמו כן, ניתן לפנות אל עורך דין שמתמחה באלימות במשפחה.
אלמ”ב – מה העונש על אלימות במשפחה וכיצד ניתן להפחיתו?
מערכת המשפט מתייחסת בחומרה רבה לעבירות אלימות במשפחה. עבירות אלו מוגדרות כמצבים בהם בני משפחה פוגעים פיזית, מינית או מילולית בבני משפחה אחרים, כאשר בני משפחה יכולים להיות מקשרי דם, נישואין או זוגיות.
הענישה על עבירות אלימות במשפחה הינה מחמירה יותר מאשר זו של עבירות אלימות אחרות. כך למשל במידה והורשעת בתקיפה של אדם אחר אתה צפוי לעונש של עד שנתיים מאסר, אך במידה והורשעת בתקיפת בת זוג או בן משפחה אתה צפוי לעונש של עד ארבע שנות מאסר. יחד עם זאת, שיקולי הענישה בעבירות אלמ”ב (אלימות במשפחה) הינם שונים מאשר בעבירות פליליות אחרות ויכולים להביא במקרים מסוימים להקלה בעונש.
באמצעות ייצוג משפטי נכון של עורך דין המתמחה בתחום ניתן יהיה להביא להפחתה בעונש. על כן במידה ואתם מואשמים בעבירות אלמ"ב מומלץ לפנות לייעוץ וייצוג משפטי באופן מיידי, כבר עם הגשת התלונה או תחילת החקירה המשטרתית.
שיקולי ענישה כלליים
באופן עקרוני קיימים שלושה שיקולים מרכזיים בקביעת חומרת הענישה: שיקול גמולי, שיקול הרתעתי ושיקול שיקומי. השיקול הגמולי מבטא את היחס בין חומרת העבירה ותוצאותיה לחומרת הענישה. השיקול ההרתעתי מבטא את הרצון להניא את העבריין ועבריינים נוספים מלבצע את העבירה פעם נוספת בעתיד. השיקול השיקומי בוחן את האפשרות לשקם את העבריין ולהחזיר אותו למוטב ביחס לחומרת הענישה. שיקולים כלליים אלו באים לידי ביטוי באופן מיוחד ושונה מהרגיל בעבירות של אלימות במשפחה.
חומרת העבירה ותוצאותיה
כאמור לחומרת העבירה ותוצאותיה השלכות על חומרת הענישה ודין דחיפה אינו זהה לדין גרימת חבלה חמורה. כאן נכנס השיקול הגמולי למערכת השיקולים של השופט.
הגנה על הקורבן
שיקול מרכזי נוסף בקביעת העונש הוא ההגנה על הקורבן. חשש לאלימות חוזרת, במיוחד כאשר שני הצדדים מתגוררים יחדיו (כמו במקרי אלמ"ב רבים) הינו שיקול להחמרה בעונש. וכך גם להיפך, אם הוכח שהסבירות לאלימות נוספת הינה שולית עד לא קיימת ושישנה הפרדה בין הנאשם למשפחתו כך שהוא אינו מהווה עוד סכנה, הנטייה תהיה להפחית בעונש.
נורמטיביות העבריין
בעוד שלרוב, העובדה שמדובר באדם נורמטיבי ללא רישום פלילי, שהינו חלק מהחברה וזוהי לו עבירה ראשונה מהווה שיקול לטובת הפחתה בעונש, אין כך הדבר במקרים של אלימות במשפחה. פעמים רבות ייבחר בית המשפט להחמיר עם מי שביצע עבירת אלימות במשפחה, גם אם מדובר באדם נורמטיבי, בכדי להעביר את המסר שעבירות אלו אינן נחלתם הבלעדית של עבריינים והן מתרחשות גם בחברה "הנורמטיבית" ואין בנורמטיביות של העבריין כדי להקל בכך ראש.
זהו פן מיוחד של השיקול ההרתעתי שנועד לבוא ולומר שמערכת המשפט מתייחסת בחומרה לכל מקרה של אלימות במשפחה, מבלי קשר לרקע של הנאשם. יחד עם זאת, אם הצליח הנאשם, באמצעות עורך דינו, להוכיח כי אכן מדובר במעידה חד פעמית שלא תחזור על עצמה, ייטה בית המשפט להקל בעונשו.
שיקום וטיפול
זהו אחד השיקולים המרכזיים בהפחתת הענישה על עבירות של אלימות במשפחה. נאשם המביע נכונות לעבור הליכי טיפול ושיקום למניעת אלימות עתידית מצדו יזכה בדרך כלל לאהדתו של בית המשפט אשר ייטה להקל בעונש במקרה כזה. הדבר נכון ביתר שאת כאשר מדובר בנאשם שכבר תוך כדי ההליכים המשפטיים החל בשיקום וטיפול. בהקשר זה יתחשב בית המשפט גם באפשרות שטיפול ושיקום של הנאשם יכולים להוביל גם לשיקום של התא המשפחתי.
לאלימות במשפחה פנים רבות. היא יכולה להתרחש בין בני זוג, בין הורים וילדים ובין אחים. זו יכולה להיות אלימות פיזית, אלימות מילולית, אלימות מינית, אלימות כלכלית ואף התעללות נפשית והטרדה. כאשר אדם סובל מאלימות במשפחה החוק והמדינה מספקים לו כלים שונים על מנת לפעול לשבירת מעגל האלימות בו הוא נמצא. הכלים בהם יכול להשתמש האדם הנפגע הם מגוונים: הוצאת צו הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, הגשת תלונה במשטרה, מציאת מקום מגורים חלופי בסיוע המדינה ועוד. המשטרה והמערכת המשפטית מתייחסות בחומרה וברצינות לנושא של אלימות במשפחה וניתן להיעזר בהן במקרים רבים.
החוק למניעת אלימות במשפחה – צו הגנה
בשנת 1991 נחקק החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ומטרתו היא לספק הגנה למי שחווה אלימות במשפחה (או אלמ"ב בקיצור). הכלי המרכזי שמספק החוק הוא האפשרות לקבל צו הגנה מפני בן המשפחה הנוהג באלימות. צו הגנה כאמור יינתן במקרה שבו מתקיים אחד מהתנאים הבאים: האדם שלגביו מבוקש הצו נהג באלימות כלפי בן משפחתו או ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין; ההתנהגות של האדם שלגביו מבוקש הצו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין; האדם שלגביו מבוקש הצו התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול תקין וסביר של חייו.
צו הגנה יכול לכלול את האיסורים הבאים כלפי מי שניתן נגדו הצו: איסור להיכנס לדירה או להימצא במרחק מסוים ממנה; איסור הטרדת בן המשפחה; איסור להקשות על שימוש בנכס המשמש כדין את בן המשפחה הסובל מאלימות. בנוסף על מי שהוצא נגדו צו הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, חל איסור נשיאת נשק (למעט במקרים חריגים המפורטים בחוק). צו הגנה ניתן לקבל עוד באותו היום בו התבצעה הפנייה לבית המשפט ובמעמד צד אחד. אם ניתן צו הגנה במעמד צד אחד הוא יהיה תקף לכל היותר למשך שבעה ימים ובתקופה זו יתקיים דיון בנוכחות שני הצדדים. צו הגנה יכול להיות תקף עד שלושה חודשים וניתן להאריך אותו מעת לעת עד לתקופה של חצי שנה בסך הכל (ובמקרים מסוימים שנה בסך הכל).
קיראו גם: אלימות במשפחה נגד ילדים.
התמודדות עם תלונה בגין אלימות במשפחה
אם הוגשה נגדכם תלונה בגין אלימות במשפחה רצוי לפנות באופן מהיר ככל האפשר לייעוץ וייצוג משפטי. חשוב להבין שאם מתנהלת נגדכם חקירה בנושא אלימות במשפחה מדובר בחקירה פלילית לכל דבר ועניין ועל כן אתם זכאים לכל הזכויות של חשודים ונחקרים פליליים ובראש ובראשונה לזכות לייצוג משפטי. ייצוג משפטי חשוב במיוחד כאשר מדובר במקרה של תלונת שווא.
מאחר שהמשטרה מתייחסת בחומרה וברצינות לכל תלונה על אלימות משפחה, ישנם מקרים בהם בני משפחה ינצלו זאת ויגישו תלונת שווא על אלימות משפחתית. סיטואציה זו שכיחה במיוחד כאשר מתנהלים הליכי גירושין בין בני זוג, והאישה (בעצת עורכי דינה בדרך כלל) משתמשת בטקטיקה (הפסולה והאסורה על פי החוק) של הגשת תלונה על אלימות במשפחה או תקיפת בת זוג, בכדי לפגוע בשמו של בן הזוג ולהשיג יתרונות שונים בניהול הליך הגירושין.
ייצוג משפטי של עורך דין המתמחה בתחום יוכל להביא לביטול התלונה וסגירת התיק וימנע מכם הליכים פליליים שיוכלו להשפיע על חייכם ועתידכם. כך גם במקרה של הגשת בקשה שקרית לצו הגנה, ייצוג משפטי נכון יוכל למנוע את מתן הצו ואף להוביל לפסיקת הוצאות ופיצויים כנגד המבקש. חשוב לדעת שניתן גם להגיש תלונה במשטרה כלפי מי שהגיש נגדכם תלונת שווא ואף לתבוע ממנו פיצויים בתביעה אזרחית.
מקרים של אלימות במשפחה מהווים למרבה הצער תופעה נפוצה בחברה הישראלית, בין אם מדובר באלימות פיזית, כלכלית, נפשית או מינית. מאידך, בשנים האחרונות גם גוברת מגמת הגשת תלונות השווא במשטרה על אלימות מצד בן זוג, הקשורות להליכי גירושין וניסיון לייצר לחץ על הצד השני. בשני המקרים הללו עשויות להוות הקלטות של בן הזוג ראיות חשובות ביותר להוכחת הטענות, אך עליהן להיעשות באופן חוקי ובתבונה, וזאת לאחר התייעצות עם עורך דין המתמחה באלימות במשפחה (או אלמ"ב כפי שנקרא בעגה המשפטית).
הקלטת בן זוג אלים
הקלטת בן או בת הזוג – כדאי?
ראשית, אם קיימת התנהלות אלימה מצד בן הזוג כלפי אשתו או הילדים, יש להתייעץ עם עו"ד פלילי וכמובן לפנות למשטרה, שבסמכותה להרחיק את הבעל לתקופה קצרה ובמקרים מסוימים לעצור אותו. בשלב זה, הקלטה של אירוע אלים עשויה בהחלט לעמוד לרשות המתלוננת ולסייע לשוטרים המטפלים במקרה להורות על הרחקה או מעצר.
לעתים קרובות פניות מעין אלה נעשות לאחר תקופה ארוכה של אלימות, במהלכה לומדת האישה לזהות את הסימנים המקדימים. על כן, רצוי להכין מראש מכשיר הקלטה תקין ולהפעילו מבעוד מועד על מנת לתעד את אלימות בן הזוג. בתוך כך, חשוב מאוד לתכנן דרך פעולה על מנת שלא להסתכן בפגיעה ממשית, ואם נגרמו נזקים נראים לעין יש לתעדם ולצלמם על מנת שיסייעו בהוכחת הטענות במשטרה.
חוק האזנת סתר אינו אוסר הקלטת שיחה שבה המקליט הוא צד לשיחה ולכן אין מדובר ב"האזנת סתר" שהנה הקלטה אסורה עפ"י חוק.
הקלטת תלונת שווא על אלימות
עד כה הובאה הזווית של הצד המתלונן, אך לעתים קרובות פונים אל עו"ד פלילי אנשים שהואשמו על לא עוול בכפם בתקיפת בת זוג, על רקע הליכי גירושין. במקרים אלו, הקלטה של המתלוננת שמתוודה על מעשיה וכוונותיה עשויה להועיל מאוד בעת דיונים בבית דין רבני או בבית משפט לענייני משפחה, להוביל אל סגירת התיק הפלילי ולהביא לכך שהמתלוננת תיתן דין על מעשיה. יש לציין כי ההקלטה אינה חייבת להיעשות על ידי החשוד או הנאשם, וניתן לגייס לשם כך בן משפחה או אדם המקורב גם לבת הזוג (ובלבד שהמקליט יהיה צד לשיחה).
חוקיות ההקלטות
לפני שמבצעים הקלטה של בן או בת הזוג, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין אלימות במשפחה, וזאת ממספר סיבות. ראשית, על מנת שההקלטה תהיה חוקית ולא תיחשב להאזנת סתר שעלולה לסבך את המקליט. שנית, על מנת שתהיה קבילה בבית המשפט תוך עמידה בבחינות טכניות ומהותיות. באופן כללי ניתן לומר, כי בתי המשפט נוטים לבחון הקלטות ולייחס להן חשיבות בהכרעתם, ואולם משקלן של ראיות אלה עולה ככל שהן מבוצעות באופן חוקי וקביל, ומכאן חשיבות ההתייעצות עם עו"ד פלילי לפני ביצוען.
האם מתלונן על אלימות במשפחה יכול לחזור בו?
בחדשות 2 דווח על כתב אישום נגד גבר כבן 50 שתקף את אשתו, רק משום שהפריעה לו לצפות במשחק מונדיאל. במהלך ויכוח ביניהם, בעט הבעל באישה וכשזו ניסתה להגן על עצמה ושרטה אותו, הוא חבט באגרופו בפניה, מה שהביא לחתך מדמם ולנפיחות סביב עינה. מאוחר יותר, הופיעה האישה בדיון הארכת המעצר של בעלה, סיפרה כי בן זוגה הוא איש משפחה טוב וביקשה לשחררו, אך שופט בית המשפט המחוזי שדן בתיק דווקא האריך את המעצר בשבוע נוסף.
לא אחת, קורה שבן או בת זוג מבקשים לחזור בהם ולבטל תלונה שהוגשה בגין אלימות במשפחה. מדובר למשל באירוע חד פעמי שיצא מכלל שליטה, כמו האירוע המתואר, או בשכן שנבהל מהרעש ומהצעקות בדירה סמוכה, או בתלונות שנבעו מנקמה ולא ממעשי האלימות עצמם.
לעתים קרובות המשטרה מסרבת לבטל את התלונה, ואם נפתח תיק פלילי לבן הזוג הוא נותר בעינו, כשעל בני הזוג להתייצב בפני הליך משפטי ארוך ולא נעים. לכן, כל בקשה לביטול תלונת אלימות במשפחה או ספציפית אלימות במשפחה נגד ילדים, חשוב לבצע בעזרת עורך דין מנוסה ומיומן במקרים אלו. בכל מקרה, הטיפול בתלונות אלה עובר ליחידה מיוחדת במשטרה וגם אם המתלונן מביע חרטה, הדבר עלול שלא להתקבל.
מי יכול להתלונן על אלימות במשפחה?
תלונה על אלימות במשפחה אינה חייבת להיות רק בעקבות תקיפת בת זוג, ויכולה להתקבל מטעם גורמים רבים ושונים, ביניהם:
- בני משפחה נוספים – כמו ילדי בני הזוג, הוריהם, אחיהם או קרובי משפחה אחרים.
- צד שלישי – כמו חבר או שכן שהיו עדים או שחושדים בקיום מעשי אלימות, וגם יועצת בית ספר, עובדת סוציאלית, רופא בקופת חולים או פסיכולוג שבמסגרת תפקידם חושדים בקיומן של עבירות אלימות במשפחה.
המשטרה, מצידה, מחויבת לבדוק את אמיתותה של כל תלונה, על מנת להחליט אם לפתוח תיק פלילי. בכל מקרה, בעת שמוגשת תלונה במשטרה בגין אלימות במשפחה – חשוב לפנות בהקדם לסיוע וייצוג מטעם עורך דין פלילי.
ביטול תלונה על אלימות במשפחה
אם הוגשה תלונה בגין אלמ"ב, יש לברר בעזרת עורך הדין מי היה הגורם שהגיש את התלונה, ומה היו מניעיו. חשוב להבין שאם לא הוגש עדיין כתב אישום ולא נפתח תיק פלילי, פשוט יותר לבטל את התלונה מאחר שנחסך הצורך לעבור להליכים פליליים.
מעבר לכך, ביטול תלונה במשטרה משתנה בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה. לדוגמא, קל יחסית, לבטל תלונות אלימות במשפחה שהתקבלו במהלך הליך גירושין, אשר מעלה את הסבירות למעשי נקמה ומניפולציה כלפי הצד השני, כמו גם תלונה על אלימות ללא גרם חבלה. כמו כן, שיקולי ביטול תלונות מותנים בקיומן של תלונות קודמות של אלימות בכלל ואלימות במשפחה בפרט, וכן בקיומן או אי קיומן של עדויות המוכיחות את ביצוע המעשה.
חשיבות הייצוג המשפטי ע"י עורך דין אלימות במשפחה
כאמור, לאור החומרה בה מתייחסת מערכת המשפט לעבירות אלימות במשפחה, ישנה חשיבות עצומה בפנייה לייצוג משפטי באופן מידי. לרוב מי שמואשם על אלמ”ב ייעצר עוד טרם המשפט ויישאר במעצר במהלך המשפט. ייצוג משפטי נכון בשילוב תסקיר מבחן והערכת מסוכנות יוכל להוביל לשחרור בערבות למשך ההליכים המשפטיים.
עורך דין המתמחה בתחום גם ידאג שהנאשם ייכנס כמה שיותר מהר למסגרת שיקומית וטיפולית ויפחית בכך את חומרת הענישה.
עבירות אלימות במשפחה הן עבירות תקיפה שמתקיימות תחת נסיבות מחמירות. המשמעות היא שהעונש שיכול להיות מוטל על הנאשמים בסופו של דבר גבוה וחמור פי שניים מהעונש שיכול היה להיות מוטל בגין ביצוע של אותן העבירות, רק לא נגד בני משפחה.
כמו כן, במקרים בהם מוגשת תלונה למשטרה בגין ביצוע של עבירות אלימות במשפחה, ישנו סיכוי לא רע שהאדם נגדו הועלו החשדות ימצא את עצמו עם תיק פלילי, וייעצר לזמן לא מוגדר וזאת כיוון שברוב המוחלט של הפעמים התלונה מוגשת נגד אדם שגר תחת אותה קורת גג עם המתלונן/ת.
לערב את עורך הדין כמה שיותר מוקדם
חשודים רבים בביצוע עבירות אלימות במשפחה מקלים ראש בחומרת החשדות ומכיוון שהם יודעים כי לא עברו על שום עבירה ולא ביצעו שום מעשה אסור מכל סוג שהוא, מחליטים לוותר על שיחת טלפון פשוטה עם עו"ד פלילי. ישנם כאלו שמאמינים שמאחר שהם חפים מפשע, אין שום צורך שייצרו קשר עם עו"ד פלילי. אחרים מאמינים שאין באפשרות המשטרה לכלוא אותם ללא משפט וישנם שפשוט מעוניינים לחסוך את שכר הטרחה של עורך הדין.
עם זאת, ללא נוכחות של עו"ד פלילי, לא אחת גברים המואשמים בתקיפת בת זוג מוצאים את עצמם במשך ימים או שבועות ארוכים מאחורי סורג ובריח.
במקרים לא מעטים, השהות בבית המעצר נגרמת בשל תלונת שווא שהוגשה על ידי אישה פגועה שכל רצונה היה לגרום לגבר סבל על ידי הגשת תלונה שקרית במשטרה. מדי שנה מוגשות עשרות תלונות שווא שגורמות לאבות להיפרד מילדיהם, לעובדים חרוצים להיות מפוטרים ממקומות העבודה שלהם ובאופן כללי לגברים מן השורה להיעלם לבתי המעצר החשוכים.
לפי כל זה אנחנו ממליצים מאוד, לא זו בלבד שחשוב לערב עו"ד פלילי בשלב המעצר, אלא שחשוב ליצור עמו קשר עוד לפני הזימון לחקירה המשטרתית על מנת שתוכלו להתכונן אליה כראוי. שימו לב – כל מילה שתאמרו במהלך החקירה המשטרתית ולעתים אפילו במהלך המעצר תוכל לסייע לחוקרים לגבש נגדכם תיק מוצק, אפילו אם לא עשיתם כל רע.
