22 איש נעצרו לאחרונה בחשד שביצעו הטרדה טלפונית, איימו על מנהלים ובכירים בחברות גדולות וסחטו אותם – כל זאת על מנת לשדל אותם לפרסם בעיתון החרדי "הפלס", שמזוהה עם הפלג של הרב שמואל אוירבך. עיתון זה מתחרה בכלי תקשורת חרדיים אחרים, ובין היתר התחרות באה לידי ביטוי במאבק על מפרסמים בעיתונים.
החקירה בפרשה זו החלה לפני מספר חודשים, לאחר שבמשטרת ירושלים התקבלו תלונות רבות מצד בכירים בחברות פרטיות וממשלתיות. אלו התלוננו על הטרדות טלפוניות באופן מתמשך באמצעי תקשורת שונים – טלפון, דוא"ל ופקס – מצד אנשים שהציגו עצמם כמייצגים ציבור רחב שחש מקופח מכך שהם אינם מפרסמים בעיתון "הפלס".
חקירת המשטרה העלתה כי על מנת לתפעל שיחות אלה, נעזרו החשודים בגוף ייחודי שהוקם לשם כך. בכל יום היו מתקשרים החשודים למוקד "קו המאבק" ולאחר הזדהות בקוד אישי ובסיסמה, הם היו מקבלים הוראות כיצד לפעול: עם מי ליצור קשר, כיצד להתנסח ואת פרטי ההתקשרות המדויקים. בסך הכל התקבלו בחלק מהחברות מאות שיחות, הודעות דוא"ל ופקס, שהובילו לשיבוש פעילותן התקין. עקב כך, בחלק מהחברות העדיפו לבטל פרסומים באמצעי התקשורת המתחרים של "הפלס". לפי הערכת המשטרה, מלבד החשודים שנעצרו, קיימים עוד מעורבים בפרשה.
שניים מהחשודים הם עסקנים חרדים שעומדים בלב הפעילות המתוארת. אלו חשודים בעבירה של סחיטה באיומים. רוב החשודים קשרו עצמם לחשדות ושוחררו בתנאים מגבילים בתום החקירה. כתב אישום הוגש לאחרונה כנגד אחד החשודים.
האם ניתן לשחרר את החשודים למעצרי בית?
בדרך כלל, בפרשות מסוג זה הכוללות עצורים רבים, במיוחד בתום חקירות בעבירה של הטרדה טלפונית, כאשר יופג החשש להשפעה על עדים ולהעלמת ראיות, כל הנחקרים צפויים להשתחרר בתנאים, רובם אף ללא מעצר בית, מכיוון שאין מדובר בעבירות אלימות או בעבירות רכוש של ממש. החשודים העיקריים, אשר היו מעורבים בעבירות של סחיטה באיומים – צפויים להשתחרר למעצר בית (אם מיד ואם לאחר קבלת תסקיר מעצר בעניינם), שגם הוא צפוי להיות מוקל, בחלוף מספר חודשים, למעצר בית חלקי, תוך מתן אפשרות ליציאה לעבודה.
אמנם קיימות כאן, ככל הנראה, ראיות לכאורה לביצוע עבירה של סחיטה באיומים, אך נראה שאין מדובר באיומים במובנם ה"קלאסי" לפגיעה בגוף, אלא לפגיעה בפרנסה. מנגד, ההתארגנות המקיפה לביצוע העבירות והאינטנסיביות של הלחץ שהופעל על המתלוננים להפסיק לפרסם אצל המתחרים ולפרסם בעיתון "הפלס" – מהווה שיקול לחומרה המגביר את מסוכנות החשודים המרכזיים.
עם זאת, מניסיוני כעורך דין פלילי, נראה לי כי בית המשפט יקבע כי מאחר שהפרשה כבר נחשפה וכאשר קיים פיקוח הולם על החשודים העיקריים (בהנחה שיוצגו ערבים מפקחים מתאימים) לבל ישתמשו בטלפון / באינטרנט ולבל יצרו קשר עם המתלוננים / המעורבים בפרשה – ניתן לאיין את מסוכנותם הנטענת וניתן לשחררם למעצרי בית (ובחלוף מספר חודשים ניתן אף יהיה לבטל תנאים אלה).
עבירת הסחיטה באיומים ומשמעותה
עבירות סחיטה באיומים נחשבות לעבירות שאינן קלות והן עבירות מסוג פשע. עבירות של הטרדה טלפונית אינן נחשבות לעבירות חמורות, יחסית. עם זאת, בענייננו, תכיפות ההטרדות וכמותן ובמיוחד תוכנן המטריד ביותר (איומים לפגיעה בפרנסת המתלוננים) הנו שיקול מרכזי לחומרה. בשורה התחתונה, גם אם הנאשמים יודו במיוחס להם ויתקבל בעניינם תסקיר חיובי לעונש מטעם שירות המבחן – במקרה הקל, אני סבור שבית המשפט יטיל עליהם 6 חודשי עבודות שירות, ובמקרה החמור יטיל עליהם מאסר לתקופה של 8-15 חודשים.
אין ספק, כי טוב יעשו הנאשמים אם ישתלבו בהליך טיפולי מטעם שירות המבחן (לאחר ההודאה בכתב אישום מתוקן, מופחת ככל שניתן) למען יצמצמו הענישה הצפויה להם, והכל בהנחה שאין מחלוקת ראייתית משמעותית.
