הורים רבים מגיעים למשרדי המומים, כאשר יום אחד התקשר אליהם חוקר מתחנת המשטרה והזמין אותם לחקירה בנושא שלא רצו לפרט בטלפון. בתחנת המשטרה התברר להם כי הם נחשדים בתקיפה של בנם היקר להם מכל. התברר להם כי הגננת או המורה שמעו מן הילד כי הוא הותקף ע"י ההורה.
אלימות במשפחה נגד ילדים: חשוב לדעת
הגננת/המורה נאלצה לדווח אודות מידע זה ליועצת, אשר דיווחה עליו למשרד הרווחה, אשר נאלצה להעבירו לידיעת המשטרה, אשר הזמינה את ההורה לחקירה בנושא. בהמשך, התברר להורה כי הילד כבר נחקר, ללא ידיעתו, ע"י חוקרת ילדים של משרד הרווחה. לעתים, מדובר באירועים שאירעו במציאות. לעתים, מדובר באירועים המבוססים על המציאות אך הוקצנו מאוד ע"י הילד או הוצאו מהקשרם ולעיתים מדובר בפרי דמיונו המוחלט של הילד אשר סובל מליקויים שונים, אשר חלקם גורמים לו לערבב בין דמיון למציאות כאשר אף קיימים מסמכים נפשיים התומכים בטענות אלה.
טרם חקירה במשטרה בנושא עבירות אלימות במשפחה נגד ילדים (במקרים בהם ניתן להניח כי מדובר בנושא זה, מקום בו ניתן לשלול מעורבות באירועים פליליים אחרים או כאשר מדובר בתלונה על רקע סכסוך גירושין), חובה (לדעת הח"מ) לגשת לייעוץ משפטי מקצועי ע"מ להתכונן כראוי לחקירה הצפויה. סנגור מנוסה יכין את ההורה מלא האמוציות לחקירה הצפויה, יסביר לו מהן השאלות שהחוקר צפוי לשאול אותו, מה כדאי לומר (ואיך לומר זאת) ומה לא לומר, תרגילי חקירה אפשריים, יכין אותו לעימות עם ההורה האחר (במקרה של תלונה במסגרת סכסוך גירושין, למשל) ומה צפוי בתום החקירה. ובקיצור: יכין אותו היטב לחקירה, יקטין את הסיכון שלו לחשיפה פלילית ויעניק לו ביטחון וודאות, ככל שניתן, לקראת העתיד.
יש לזכור כי משטרת ישראל והפרקליטות מתייחסים בחומרה רבה וברצינות הראויה לעבירות של תקיפת קטינים ע"י אחראי, וכאשר עולה חשד לביצוע עבירות אלה, האירועים מטופלים במלוא הרצינות. במידה שמתגבשת תשתית ראייתית לביצוע עבירת אלימות כנגד קטין ע"י אחראי וקיים סיכוי סביר להרשעה ואין מדובר בנסיבות קלות ערך, תגיש הפרקליטות כתב אישום כנגד ההורה התוקף על אלימות במשפחה נגד ילדים ורף הענישה הצפוי אף עלול להגיע, במקרים החמורים, לעבודות שירות ואף למאסר בפועל.
ידע זה כוח: דע את זכויותיך
לכן, חשוב, קודם כל, שיהיה לך הידע הדרוש לגבי מה שצפוי לך. ידע הוא כוח, והדבר אומר, כי חשוב שתדע מהן זכויותיך ומה צפוי לך. כך, סיכוייך לצאת בשלום מן הפרשה (סגירת התיק מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור ולעתים אף מחוסר אשמה) – גבוהים יותר.
הנה כמה פרטי אינפורמציה חשובים ביותר שעליך להכיר:
חוקרת ילדים
החוק קובע, כי ילדים שהותקפו (או שהוזנחו) בידי האחראי עליהם חייבים להיחקר ע"י חוקרת ילדים. זאת, ע"מ שאשת מקצוע מיומנת (עוסי"ת המתמחה בילדים ועובדת במשרד הרווחה) תוכל לגבות עדות מהילד לצורך ההליך הפלילי. המדובר בגביית עדות מצולמת ומוקלטת, כאשר עדות זאת תשמש בביהמ"ש במקום עדות הילד שם (כל עוד הילד הוא עד גיל 14). זאת במידה שחוקרת הילדים קבעה כי העדתו בביהמ"ש תפגע בו נפשית (ובד"כ כך הן קובעות). משמעות הדבר הנה כי לא ניתן יהיה לחקור את הילד בחקירה נגדית בביהמ"ש ולהפריך את טענותיו וניתן יהיה להסתמך רק על החומר הכתוב (והמצולם) ואך לנסות ולהפריך אותו מתוך הסתירות המובנות בו (במידה שקיימות). הבעיה המרכזית הנה כאשר חוקרת הילדים נמנעת מלשאול את הילד הנחקר שאלות חשובות או נמנעת מלעמת אותו עם שקרים, ששיקר בחקירה קודמת, או סתירות שסתר עצמו באותה חקירה או בחקירות קודמות. לעיתים, נראה כי מטרתה הנה לשרת את חקירת המשטרה ולא לנסות ולהביא לחקר האמת. כך, נמנע מן הנאשם מלעמת את הילד עם ראיות אחרות או אף עם גרסאות אחרות שלו ולנסות לערער את מהימנותו הנטענת.
אלימות במשפחה נגד ילדים – הצורך בראיית סיוע
בשל העובדה כי מדובר בעדות של ילד עד גיל 14 שאינה נמסרת בביהמ"ש אלא בעדות כתובה (ומצולמת) מבלי יכולת לחקור את הילד בחקירה נגדית, החוק, אשר מבין כי מדובר בראיה בעייתית, דורש כי ראיה זאת לא תעמוד לבדה לצורך הרשעה ודורש ראיה נוספת, שתתווסף אליה, לצורך הרשעת הנאשם. ראיה נוספת זאת נקראת ראיה מסוג "סיוע". ראיית הסיוע הנה ראיה החיצונית לעדות הילד והיא ראיה אשר ביכולתה לסבך את הנאשם ולקשור אותו לביצוע העבירה המיוחסת לו. ראיה מסוג סיוע יכולה להיות אחת מאלה: שקר של הנאשם, ראשית הודייה של הנאשם במיוחס לו, הימנעות נאשם מלהעיד במשפטו, הימנעות נאשם מלקחת חלק בהליך חקירתי (כגון: עימות), שקר מהותי של הנאשם, עדות ילד נוסף בפני חוקרת ילדים (כאשר מדובר ב-2 ילדים שנטען כי הותקפו ע"י אותו הורה) ועוד.
במידה שלא קיימת ראייה מסוג סיוע – סביר להניח כי לא יוגש, מלכתחילה, כתב אישום כנגד ההורה החשוד ולכך גם יש לכוון.
יידוע בדבר הזכות לשימוע
בקשה לסגירת התיק ניתן להגיש כבר בשלב הראשוני, לאחר חקירת ההורה במשטרה, וניתן להגישה לאחר קבלת מכתב היידוע. מכתב יידוע (בדבר הזכות לשימוע) הוא מכתב שהפרקליטות שולחת לחשוד (עפ"י חוק. בכל עבירה מסוג פשע, כאשר חשוד אינו עצור, למעט תקיפת בן זוג) המיידע אותו בדבר זכותו לנסות לשכנע את הפרקליטות (בתוך 30 יום) מדוע עליה להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו. בשלב זה, מותר לחשוד לצלם את חומר הראיות. מומלץ ביותר לנצל זכות זאת ע"מ לבדוק את חוזקת הראיות וע"מ לבקש סגירת התיק מחמת חולשת הראיות (במידה שאין ראיית סיוע או מחמת סתירות בעדות הילד ובעיות נפשיות ממוסמכות של הילד וכד') או לנצל שלב זה (במידה שהראיות הנן ברף גבוה) ע"מ לנסות להגיע עם הפרקליטות להסכמה של שליחת החשוד/ה לתסקיר קצינת מבחן מחוץ לכותלי ביהמ"ש, כאשר במידה שיהיה חיובי תימנע הפרקליטות מהגשת כתב אישום. במקרים מסויימים, במידה שרף הראיות הנו גבוה והפרקליטות לא תסכים לכך, ניתן יהיה לנצל את המו"מ לשם הסכמה על הגשת כתב אישום מקל ושליחת הנאשם לתסקיר שירות המבחן לשאלת ההרשעה או הסכמה בדבר עונש קל, יחסית, במידה שיוגש בעניין הנאשם תסקיר חיובי של שירות המבחן.
בנקודה הזו נכנסת לתמונה החשיבות של הסתייעות בעורך דין פלילי, בעל התמחות בנושא של אלימות במשפחה נגד ילדים ובכלל, נוכח העובדה שרק הוא יעניק לכם לך את הליווי האידיאלי להשגת התוצאות הרצויות, ויכוון אתכם, בצורה הנכונה ביותר, כך שהליך החקירה וההליך המשפטי יעברו בצורה הקלה והטובה ביותר, ובפגיעה הקלה ביותר בעתידכם.
נושאים שמעניין אתכם: מחיקת רישום פלילי
