הגדרת עבירת איומים
משמעות העבירה הנה איום, שלא כדין, לפגיעה בגופו/בחירותו/בנכסיו/בשמו הטוב/בפרנסתו של אדם, במטרה להפחידו או להקניטו. המשמעות של איום "שלא כדין" הנה שמדובר באיום שלא נועד לממש זכות מסוימת.
למשל, איום בדבר הגשת תביעה או קובלנה פלילית פרטית בבית המשפט הוא איום כדין, כי זכותו של כל אדם, לפי דין, להגיש תביעה אזרחית, ומאידך, איום בדבר נקיטת אלימות פיזית הוא איום שלא כדין. בחינת קיומו של איום נבדקת לפי השאלה האם האדם המאיים היה צריך לצפות, באופן סביר, כי שומע האיום יחוש מאוים או מוקנט.
לדוגמא, נפסק ע"י בית המשפט בתיק מסוים, כי אדם שאמר לשוטר את הביטוי "אני אזיין אותך" – לא היה צריך לצפות, בנסיבותיו של אותו מקרה, כי אותו שוטר ותיק, אשר הכיר אותו וידע כי הוא אדם מבוגר ובלתי מזיק, יחוש מאוים כתוצאה משמיעת ביטוי זה.
הכרת רזי החוק על עבירת איומים חשובה לתוצאה של אי הרשעה
עו"ד גיל באיער הנו מומחה בתחום הפלילי ומאחוריו עומדת שורה ארוכה של הופעות מוצלחות מול הרכבי שופטים ותוצאות משפט חיוביות כלפי לקוחותיו. עו"ד גיל באיער מכיר את החוק הפלילי לעילא ולעילא ועל כן, כל עבירה נבחנת על ידיו בקפידה במטרה למזער את העונש עד הגעה לאי הרשעה ובמקרים מסוימים אף למחיקת כתב האישום.
כתב אישום בגין איום יכול להימחק, למשל, כשהוא נכתב אודות ביטויים שאין במהותם איומים, על פי חוק. יכולתו של עו"ד באיער לזהות את המקרים הללו נעוצה במקצועיות ובניסיון רב שנים.
בעבר, רוב חקירות המשטרה בגין עבירת איומים היו נסגרות מחוסר עניין לציבור (אלא אם היה מדובר בביצוע עבירה נלווית חמורה, כגון תקיפה הגורמת חבלה של ממש). בשנים האחרונות, תיקים אלה עוברים למסלול של הסדר מותנה, במסגרתו מוזהר החשוד לבל יעבור את העבירה, לתקופה של 6-9 חודשים (ואף חותם על התחייבות כספית להימנע מלעשות כן), משלם פיצויים לקורבן העבירה (כ-500 ש"ח) ומשלם קנס לאוצר המדינה (כ-500-750 ש"ח).
הנחיות חשובות להתנהגות בחקירה פלילית כאשר מדובר על עבירת איומים
מלבד ייצוג משפטי ברמה הגבוהה ביותר, עו"ד גיל באיער, מעניק גם ייעוץ ללקוחות רבים בדבר כללי ההתנהגות בחקירות פליליות על איומים. נחקרים רבים אינם מכירים את זכויותיהם, את הליך החקירה וכמובן שמופעל נגדם לחץ לא מועט. לכך, צריך להיות מוכנים על ידי תדרוך וליווי מתאימים של עו"ד גיל באיער.
תביעה אזרחית על איומים
אדם שאוים על ידי אדם אחר רשאי להגיש תביעה אזרחית נגד המאיים. תביעה זו נועדה לפצות את הנפגע על הנזק שנגרם לו כתוצאה מהאיומים.
יסודות תביעה אזרחית על איומים:
- האיום צריך להיות ממשי: האיום צריך להיות מפורש וחד משמעי, וצריך להיות ברור שהמאיים מתכוון להוציא אותו לפועל.
- האיום צריך להוביל לחשש סביר: האיום צריך להוביל אצל הנפגע לחשש סביר מפני פגיעה גופנית, רכושית או נפשית.
- האיום צריך לגרום לנזק: הנזק יכול להיות נזק גופני, נזק רכושי או נזק נפשי.
הוכחת תביעה אזרחית על איומים:
- הוכחת האיום: ניתן להוכיח את האיום באמצעות עדויות, הקלטות, הודעות טקסט או כל ראיה אחרת.
- הוכחת החשש הסביר: ניתן להוכיח את החשש הסביר באמצעות עדויות של הנפגע, חוות דעת של פסיכולוג או פסיכיאטר וראיות אחרות.
- הוכחת הנזק: ניתן להוכיח את הנזק באמצעות קבלות, חשבוניות, חוות דעת רפואיות וראיות אחרות.
סעדים ניתנים בתביעה אזרחית על איומים:
- פיצויים כספיים: בית המשפט יכול לפסוק פיצויים כספיים לטובת הנפגע, הן עבור הנזק הממשי שנגרם לו והן עבור הנזק הנפשי.
- צו מניעה: בית המשפט יכול להוציא צו מניעה האוסר על המאיים להתקרב לנפגע או ליצור איתו קשר.
חשוב לציין:
- הגשת תביעה אזרחית היא הליך משפטי מורכב, ולכן מומלץ לפנות לעורך דין לפני הגשת התביעה.
- ייתכנו מקרים שבהם אדם יזוכה מאיומים בהליך פלילי, אך עדיין יהיה חייב בפיצויים בהליך אזרחי.
סוגי איומים – מבוא משפטי
בתחום הפלילי, איומים מהווים עבירה שעשויה להוביל לתוצאות משפטיות חמורות. במדינת ישראל, עבירת איום מוגדרת לפי חוק העונשין, ומטרתה להגן על שלמות נפשו וגופו של האדם, למנוע מצבים של פחד או לחץ על הפרט ולשמור על הסדר הציבורי. קיימים סוגים שונים של איומים, ובמאמר זה נבחן את הסוגים המרכזיים והמשמעויות המשפטיות של כל אחד מהם.
1. איומים מילוליים
אחד הסוגים הנפוצים של איומים הוא איום מילולי, בו אדם משתמש במילים כדי להפחיד או להטריד אדם אחר. איומים מילוליים יכולים להיעשות באופן ישיר, כמו "אני אפגע בך" או בעקיפין, באמצעות רמיזות. בתי המשפט רואים באיום מילולי עבירה פלילית, גם אם האיום לא התבצע בפועל, כל עוד היה בכוחו להטיל פחד.
2. איומים בכתב או ברשתות החברתיות
איומים בכתב נחשבים למסוכנים במיוחד, בעיקר כאשר הם מועברים ברשתות החברתיות, הודעות טקסט או אימיילים. האיום בכתב יכול להגיע לכל אדם ולגרום לנפגע להרגיש חשוף ופגיע. בשנים האחרונות, חלה עלייה במספר האיומים המועברים דרך האינטרנט, והמחוקק הישראלי פועל להתאים את החוק לטכנולוגיות המתחדשות ולתופעות של אלימות דיגיטלית.
3. איומים כלפי עובדים ציבוריים
איום כלפי עובד ציבור, כמו שוטר, רופא, או פקיד ממשלתי, מהווה עבירה חמורה במיוחד. המדינה רואה בעובדים אלו נציגים שלה, וכל ניסיון להרתיעם על ידי איומים נתפס כהתקפה על הסדר הציבורי. הענישה במקרים אלו נוטה להיות מחמירה יותר, על מנת להרתיע את הציבור מלנסות לפגוע בבעלי תפקידים חיוניים.
4. איומים ברמז או בשפת גוף
לעיתים האיום אינו נאמר בצורה ישירה אלא מרומז, בין אם באמצעות שפת גוף או פעולות מסוימות המכוונות לעורר פחד. לדוגמה, אדם אשר מצמיד אגרוף למול אדם אחר או מבצע תנועות מאיימות אחרות. גם איומים מסוג זה מוכרים בחוק כעבירה פלילית, משום שהכוונה להטיל פחד על האחר מתקיימת גם כאן.
סיכום
לסיכום, איומים הם עבירה פלילית שבאה לידי ביטוי בדרכים רבות – מילולית, כתובה, פיזית או ברמיזה. כל איום מכיל פוטנציאל לנזק נפשי חמור לנפגע, והחוק הישראלי מכיר בכך ומטיל סנקציות מחמירות על מאיימים. בעידן הנוכחי, בו רשתות חברתיות ואמצעים דיגיטליים אחרים תופסים מקום מרכזי בתקשורת, יש חשיבות עצומה להבנת ההשלכות המשפטיות של כל סוג איום, והן לנקיטת אמצעי זהירות בכל הנוגע לאיומים.
