לעתים, נדמה לנו כי חופש הביטוי אינו תקף בכל הנוגע לשוטרים ולעובדי ציבור. העלבת עובד ציבור הנה עבירה שדינה עד 6 חודשי מאסר, עונש חמור בהחלט על פגיעה בכבודו של אדם. בעוד שאזרחים פשוטים אינם נהנים מהגנה זו, המחוקק ראה לנכון להעניק לעובדי ציבור הגנה מיוחדת מפני ביקורת שדינה העלבה בהקשר למילוי תפקידם.
מי נחשב עובד ציבור?
עובד ציבור הוא כל מי שמחזיק במשרה ציבורית לרבות שוטרים, כבאים, עובדי מערכת החינוך, עובדי רשויות הרווחה, בתי החולים הציבוריים, חברי מועצה, עובדי ממשלה, עובדי בנק ישראל, דיין בית הדין הרבני, שופטים, חברי ועדת חקירה וכו'.
מה נחשב להעלבה?
העלבה אינה חייבת להיות במילים ובגידופים. היא יכולה להתקיים גם בדרכים אחרות, כגון בתנועות (תנועת אצבע משולשת למשל) או במעשים אחרים שאינם מלווים במילים כלל. אין כל צורך להוכיח כי העובד אכן הרגיש עלבון, אלא די להוכיח כי המעשה נעשה. כמו כן, העלבון אינו חייב להתבצע בפניו של עובד הציבור אלא מספיק להוכיח כי סביר להניח שהנאשם ידע כי דבריו או מעשיו יגיעו לידיעתו של עובד הציבור.
מתי לא יוגש כתב אישום?
על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, לא די בהעלבה של עובד ציבור ופגיעה בו כדי להגיש כתב אישום בגין העלבת עובד ציבור כעבירה יחידה בכתב אישום, אלא אם בוצעו ע"י הנאשם עבירות נוספות. כמו כן, בית המשפט העליון פסק כי אישום בגין העלבת עובד ציבור יוגש רק, במקרים קיצוניים, בהם הפגיעה הצפויה בעובד הציבור עלולה לפגוע לא רק בו אישית, אלא מדובר בפגיעה קשה וממשית באופן מילוי תפקידו הציבורי, פגיעה במערכת השירות הציבורי ובאמון הציבור בה. קללות וגידופים "קלים" לא ייחשבו כעבירה של העלבת עובד ציבור. לכן, במידה והנכם מואשמים בהעלבת עובד ציבור "פשוטה", מירב הסיכויים כי עורך דין מקצועי ובעל ניסיון יוכל לפעול למחיקת עבירה זו מכתב האישום.
לכן, לדוגמא, הפניית קללות כלפי שוטר בביטויים הלא מכובדים "מניאק, בן זונה" לא יהוו עבירה של העלבת עובד ציבור. עם זאת, במידה שאזרח יבחר להתבטא כך כלפי שוטר, קיים לו סיכון כפול: סיכון כי יקבל אלה בראשו וסיכון כי השוטר ישקר ויכתוב בדוח הפעולה שלו כי האזרח אמר לו ביטויים אחרים, חמורים יותר, אשר מהווים עבירה של העלבת עובד ציבור, או שילוב של שני אלה: תקיפת האזרח וטענה בדוח הפעולה כי האזרח הוא שתקף אותו (ונאלץ להתגונן מפניו) ואך עלב בו בביטוי "נאצי" (לדוגמא). בנוגע לביטוי זה ("נאמי") נפסק ע"י ביהמ"ש העליון כי הוא מהווה עבירה של העלבת עובד ציבור נוכח העובדה כי הוא פוגע, בצורה קיצונית, בליבת כבודו של האדם.
