כל מה שרצית לדעת על סעיף 60א ולא העזת לשאול

מהו סעיף 60א? מאיזו סיבה הוא הוכנס לחקיקה? איך המימוש שלו יכול להשפיע על סיכויי החשוד למזער נזקים עתידיים? תשובות לכל השאלות – מיד.

זכותו של חשוד לשימוע

עפ״י סעיף 60א לסדר הדין הפלילי – התביעה אינה יכולה להגיש כתב אישום כנגד אדם החשוד בעבירה מסוג פשע (עבירה שהעונש המקסימאלי הקבוע בגינה בחוק עולה על 3 שנות מאסר), אלא אם היא הודיעה לו. מראש, על זכותו לנסות ולשכנע אותה להימנע מכך.

היות שהגשת כתב אישום, במיוחד כאשר מדובר בעבירות חמורות, היא כתם שהוטל בשמו הטוב של החשוד, כזה שעלול לשבש את חייו בעתיד, גם במידה והוא לא יורשע בביצוע העבירה, הוסדרה בחוק בשנת 2000 הזכות לשימוע בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי. השימוע הוא ההליך המתקיים לפני הגשת כתב האישום, במסגרתו מקבל החשוד בעבירה מסוג פשע הזדמנות לשכנע את רשויות התביעה, באמצעות עורך דין, שלא להגיש נגדו כתב אישום.

סעיף 60א מחייב את התביעה לעדכן את החשוד על קבלת חומר החקירה, לפיו החשוד ביצע עבירת פשע, אלא אם כן מתקיים אחד משלושת המקרים הבאים: 1. החשוד שוהה במעצר. 2. העבירה היא עבירה של תקיפת בן זוג.3. הפרקליט הממונה מנמק בתיק מדוע החליט להימנע ממתן זכות השימוע.

מרגע קבלת מכתב היידוע (אודות זכות השימוע) – רשאי החשוד לפנות לתביעה בבקשה מנומקת לקיים שימוע ולהימנע מכתב אישום, וזאת לא יאוחר מ-30 יום מיום קבלת מכתב היידוע.

נימוקים נפוצים להימנע מהגשת כתב אישום מבוססים, לרוב, על בעיות או על “חורים” בראיות ולא על קולת האירוע, היות שכזכור, מדובר בעבירות מסוג פשע, עבירות בהן קשה לטעון לחוסר עניין לציבור.

כדי להגיש את נימוקיו, רשאי החשוד לצלם את חומר הראיות שגובש כנגדו (למרות שהפרקליטות מערימה קשיים, פעמים רבות). קיימת בנושא זה  הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה, הקובעת כי התביעה חייבת למסור, בשלב זה, את “עיקר חומר הראיות”, כלומר את החומר הכתוב (אך לא סרטונים וקלטות שמע).

בשל חשיבותו של קיום השימוע, במידה שזכות השימוע לא התממשה ובכל זאת הוגש כתב אישום, בית המשפט יכול להחליט על ביטול כתב האישום ע”מ לערוך את השימוע, דבר שלא מבטיח, דווקא, כי כתב האישום לא יוגש מחדש.

על סיכויי החשוד לחתור לביטול כתב האישום ולמזעור הנזקים

כפי שניתן להבין, ויאשר זאת כל עו”ד פלילי, חשיבותו של השימוע היא רבה, היות שהוא יכול להוביל לאי הגשת כתב אישום.

במקרים אחרים, כאשר ברור כי קיימות ראיות טובות כנגד החשוד ולא ניתן לטעון לאי הגשת כתב אישום, יכולים הצדדים להגיע, במסגרת השימוע, להסדר טיעון, אשר יאפשר למזער את הנזקים עבור החשוד ויקנה לו וודאות בנוגע לסעיפי האישום בהם יואשם (קלים יותר מהצפויים) ובנוגע לעונש לו יהיה צפוי (קל יותר).

בהקשר הזה חשוב גם להזכיר, כי אחוז הזיכויים בבתי המשפט הפליליים בישראל הוא נמוך, ומכאן משתמע כי מימוש זכות השימוע הופך חשוב עוד יותר, וזו גם הסיבה שחשודים נוהגים להשקיע בו מאמצים רבים.