בעקבות מקרה הרצח המזעזע שבו הושלכו שני ילדים אל מותם מגג בניין על ידי אביהם, שהתאבד לאחר המעשה, הושמעו טענות על הטיפול הלקוי באב, מצד אם המשפחה.
באתר גלי צה"ל נכתב כי משפחת גור ובה הילדים עדן ויהב ז"ל, הייתה מוכרת לרשויות הרווחה, אבל האסון לא נמנע. רונית, אמם של השניים, טענה שהתריעה כל העת שחיי הילדים וחייה שלה נמצאים בסכנה, אבל אבי הילדים אלי, היתל במשטרה וברשויות הרווחה. לדעתה של האם, הרשויות לא הבינו עד כמה חמור המצב.
מקרים רבים של אלימות במשפחה נענים מצד הרשויות בצו הרחקה נגד אלי גור הוצא צו הרחקה, שהיה אמור למנוע קרבה פיזית בין השניים. בכתבה צוין כי נשים שבמקרה שלהן הוצא צו הגנה, עדיין לא מרגישות מוגנות, בגלל אוזלת היד של המשטרה ורשויות החוק, שלא מטפלות בהפרות של צו ההגנה.
המשמעות של צו ההגנה
צו הגנה ניתן על ידי בית משפט השלום, למי שאינם קרובי משפחה, או על ידי בית המשפט לענייני משפחה. כשניתן צו שכזה, הוא אוסר על יצירת קשר עם המבקשת ועל קרבה אליה למשך מספר חודשים. עם זאת, אין דרך לאכוף את קיום הצו. במקרה של הפרתו, ניתן להגיש תלונה במשטרה בגין הפרת צו הגנה. לרוב, המשטרה לא תעצור את החשוד, אלא רק תחקור אותו. עם זאת, מדובר בעבירה פלילית לכל דבר, שבה נתקלים עורכי דין פליליים.
את המקרה הספציפי של רצח הילדים, לדעתי היה קשה מאוד עד בלתי אפשרי למנוע. גם אם המשטרה הייתה מגישה כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים נגד האב, בהיעדר עבר פלילי, סביר להניח שהוא היה משתחרר לחלופת מעצר. במקרה כזה, לא היה ניתן למנוע ממנו לבצע את מה שביצע.
האם למשטרה חלק באשמה במקרים כאלו?
אני סבור שבכל מקרה של טענה מוצקה להפרת צו הגנה, על המשטרה לעצור את המפר ולהביאו בפני שופט. לא יעלה על הדעת שאנשים יפרו החלטות שיפוטיות מבלי לשאת באחריות. קיים סיכוי מסוים, כי לו היה נעשה כך לאחר ההפרה, הבעל היה נמנע מלבצע את שביצע. עם זאת, חשוב להבין שעבירות כאלה מבוצעות על רקע רגשי ופחות רציונלי, ללא שיקולי רווח והפסד מקובלים. זו הסיבה שקשה לצפות אותן, ועל אחת כמה וכמה למנוע אותן.