הודאה באשמה הנה אפשרות המתקיימת בעת הליך פלילי, ועל פי סעיף 153 לחוק סדר דין פלילי, מותר לחזור מהודאה זו באופן גורף או חלקי, כשבידי בית המשפט הסמכות להחליט אם לאשרה. כמו כן, אם בית המשפט קיבל חזרה מהודאה לאחר הכרעת הדין ופתיחת תיק פלילי, הכרעה זו מבוטלת והדיון במקרה ייפתח מחדש. הדבר נכון גם לגבי חזרה מהודאה הגורמת לביטול הסכמי טיעון.
יש לציין כי מדובר בהליך משפטי מורכב ובעל השפעה מכרעת על העונש ועל חייו של אדם. לכן, בכל מקרה של רצון לחזור מהודאה, חשוב מאוד להתייעץ עם עו”ד פלילי, וזאת לגבי אופן הגשת הבקשה והנימוקים עבורה.
נימוקים בגין חזרה מהודאה באשמה
סיבות המצדיקות חזרה מהודאה הנן חריגות, אך אינן מוגדרות באופן ברור בחוק ונבחנות בכל מקרה לגופו. לכן, לאופן הצגת הנימוקים על ידי עורך דין פלילי יש משקל רב בהכרעה אם לקבל את הבקשה. יחד עם זאת, קיימים מספר עקרונות מנחים לקבלת בקשה לחזרה מהודאה באשמה, כשהעיקריות שבהן הנן רצון בית המשפט לחתור אל האמת, ורצון למנוע עוול לנאשם. סיבה מרכזית נוספת קשורה למקרים בהם ההודאה לא ניתנה מרצונו החופשי של אדם, למשל עקב מצוקה נפשית, הטעיה או טעות, או לחץ חיצוני שהופעל עליו בהליכי החקירה במשטרה. חשוב דעת כי בעזרת ייצוג מקצועי מטעם עו”ד פלילי, חזרה מהודאה באשמה עשויה בהחלט להוביל לביטול האשמות, למחיקת רישום פלילי ולזיכוי מוחלט של הנאשם.
מתי לא מאושרת חזרה מהודאה באשמה?
יש לזכור שקבלת חזרה מהודאה באשמה נחשבת להליך משפטי חריג, ובמקרים רבים אם היא אינה מיוצגת על ידי עורך דין פלילי מנוסה ומיומן, הבקשה תיפסל. דוגמאות בולטות לכך מהווים המצבים הבאים:
- חזרה מהודאה שנמסרה במטרה להפחית מהעונש הצפוי, על פי רוב, אינה מהווה סיבה מצדקת, כל עוד בוצעה מרצונו החופשי של הנאשם.
- חזרה מהודאה לאחר הכרעת הדין נחשבת במרבית המקרים על ידי בית המשפט כתמרון בניסיון לשנות את ההכרעה, ורק במצבים חריגים היא מתקבלת.
