לאחרונה פורסם על הרשעתו של מפקד מרחב ציון במשטרה, תנ"צ ניסים אדרי, בפרשת ניסו שחם. אדרי הורשע במספר עבירות, ובהן אי דיווח על מעשים שביצע לכאורה שחם, ומסירת עדות שקר בחקירתו. כתבה בנושא פורסמה בחדשות 2.
מתוך חתירה לאמת, ובמטרה לשמור על סדרי משפט ולמנוע שיבוש הליכים, קובע החוק איסור על מתן עדות שקר או הצהרות כזב. כלומר, עדות שקר נחשבת כעבירה פלילית לכל דבר. העונש המקסימלי בגינה עומד על שבע שנות מאסר בפועל, ועד תשע שנות מאסר אם עדות השקר נאמרה למען טובות הנאה. בשל חומרת העונשים, יש להתייחס להאשמת עדות שקר ברצינות גדולה, ולפנות לקבלת ייצוג משפטי מצד עו"ד פלילי המתמחה במקרים אלו.
מהי עדות ומהי עדות שקר?
סעיף 236 בחוק סדר הדין הפלילי מגדיר עדות כאמירה או כהצהרה בשבועה הניתנות בכתב או בעל פה כראייה בעת הליך משפטי, או אמירות של נאשם בפלילים שאינן בשבועה. על פי סעיף 237 לחוק, עדות שקר מתקיימת במקרה של אמירה או הצהרה כוזבת ביודעין בכתב או בעל פה, ועבור נושא מהותי להליך המשפטי. יש לציין כי תחת הגדרת העדות נכללים גם חוות דעת ותרגומים המובאים כראייה בהליך המשפטי.
ההבדל בין אמירה לאמירה פרשנית
בית המשפט מבחין בין עדות שקר שהנה אמירה שקרית ביודעין, הנחשבת כאמור לעבירה פלילית, לבין אמירה פרשנית שאינה נחשבת לעדות שקר או לעבירה פלילית. אמירה פרשנית הנה לעיתים קרובות בלתי מדויקת, לא מודעות ולא נכונה, למשל עקב עמדה או אמונה תמימה, מידע מוטעה או זיכרון לא מדויק. יחד עם זאת, לעתים קרובות ההבדל בין אמירה לפרשנות מטושטש, ולכן חשוב לקבל סיוע מטעם עורך דין פלילי המיומן בהוכחת טיעונים אלו.
פגיעות נוספות בסדרי המשפט
מלבד עדות שקר קיימים איסורים נוספים על פגיעה בסדרי בית המשפט הנחשבים לעבירה פלילית:
- בידוי ראיות – מדובר בבדיית ראיות או שימוש בראיות בדויות שאינן נחשבות לעדות שקר, והמוצגות במטרה להטעות את ההליך המשפטי. דינן עד חמש שנות מאסר.
- עדויות סותרות – מסירת עדויות שונות וסותרות לגופים ולרשויות כמו המשטרה, בית המשפט ו-ועדה רפואית, וזאת בנושאים מהותיים ובמטרה להטעות הליכים משפטיים. דינן עד חמש שנות מאסר.
- ידיעות כוזבות – אדם המוסר ידיעה כוזבת על עבירה במשטרה או לידי שוטר, או לידי כל מי שמוסמך להגיש עבירות פליליות, דינו עד שלוש שנות מאסר. כמו כן, ידיעה כוזבת על עבירה שהנה בגדר פשע דינה עד חמש שנות מאסר.
