תפריט

מתי איום נחשב לאיום בפועל?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp

תופעת האלימות בישראל מתחזקת בצורה משמעותית במהלך השנים האחרונות – אנשים נרצחים, אדם מכה אדם אחר בגלל שהאחרון אמר מילה לא שאינה במקומה, אנשים מקללים זה את זה במהלך הנהיגה ומקרי אלימות רבים מתרחשים בכל יום. אחת מתופעות האלימות באה לידי ביטוי גם על ידי איומים מסוגים שונים, לעבירות אלו מתייחס בית המשפט בכובד ראש.

אך כיצד ניתן לדעת האם מדובר על איום ממשי או על איום שאינו ממשי? הרי פעמים רבות אנו אומרים לאדם אחר משפטים שנשמעים כמו איום (או כותבים את המשפטים הללו), אך איננו באמת מתכוונים לממש את הדברים שנכתבו או נאמרו.

רוצה להתיעץ עם עו"ד גיל באיער? ניתן להשאיר פרטים או לחייג: 052-3877227

במאמר זה אנסה להסביר מהם היסודות של עבירת איום וכיצד ניתן להבדיל בין איום בפועל ובין התנהגות או אמירה או כתיבה של מילים שאינן מהוות איום.

עבירת איום

עבירת איום – מהם היסודות של עבירת איום?

לפי סעיף 192 לחוק העונשין, מוגדרות עבירות איומים באופן הבא: "המאיים על אדם בכל דרך שהיא, בפגיעה בגופו, בחירותו, בשמו הטוב או בפרנסתו שלו או של אדם אחר, הן במטרה להפחיד, להזיק או להקניט – דינו מאסר שלוש שנים". 

הגדרה זו מאוד כללית, וכאן טמונה הבעייתיות. 

מבחינתו של הבית המשפט קיים הבדל בין איום ממשי – במהלכו אדם מסוים מתכוון לפגוע בגוף, במוניטין או בפרנסה של אדם אחר ובין איום סרק.

יש לציין כי החוק מתייחס לאיומים שמומשו ולאיומים שלא מומשו באופן זהה, עניין זה מהותי ביותר, שכן די בכך שאדם איים על אדם או הפחיד אדם אחר כדי שהתנהגותו תיחשב לעבירת איום. 

מעבר לכך, מתייחס בית המשפט לפן הנפשי – כדי להוכיח שמדובר על עבירת איום, יש להציג ראיות לכך שמטרת האיום הייתה להקניט או להפחיד את האדם האחר, כלומר: יש להציג הוכחה לכך שמאיים ידע שמעשיו או דבריו יאיימו ויפחידו את האדם האחר.

סוגים של איומים

עבירות איומים יכולות להתבצע בין היתר: בעל פה (באופן מילולי), בכתב ועל ידי שימוש בשפת גוף מאיימת. עבירות איום רבות מתבצעות גם במרחב הוירטואלי – כמו למשל: ברשתות החברתיות, בהודעות, באימיילים ודרך אמצעים אחרים. 

לצד האיומים הממשיים, ישנן גם אמירות ריקות מתוכן, אמירות אלו עשויות להיות מאוד מעורפלות להבנה. 

כדי לקבוע האם מדובר על איום בפועל, בוחן בית המשפט כל מקרה לגופו ומתייחס להתנהגות של "האדם הסביר" – כלומר, כיצד היה מתנהג ה"אדם הסביר" (המאיים) וכיצד היה ה"אדם הסביר" (המאוים) מגיב להתנהגות או לאמירות.

אם אדם כלשהו איים עליכם, אתם מוזמנים לפנות אליי – עורך דין פלילי גיל באיער

התמחותי במשפט הפלילי ,לרבות מקרים של עבירות איומים, תבטיח לכם שירות מקצועי ואמין. במסגרת שירותי אגן על האינטרסים שלכם ואשקיע מאמצים במטרה להביא לעונשו של המאיים.

רוצה להתיעץ עם עו"ד גיל באיער? ניתן להשאיר פרטים או לחייג: 052-3877227

עוד מאמרים באתר:

סגירת תיק הפצת חומר תועבה

סגירת תיק הפצת חומר תועבה

בחור כבן 40, נשוי ואב לשני ילדים, נחקר ביחידת הסייבר של משטרת ישראל בחשד להפצת חומר תועבה (סרטון מיני) והטלפון הסלולרי שלו נלקח ממנו כראיה. 

קרא עוד »
מחיקת אישום גניבה מחנות

מחיקת אישום גניבה מחנות

ש.ס. בחורה נורמטיבית, סטודנטית לפסיכולוגיה, בת 25 ללא עבר פלילי, נתפשה כשהיא גונבת פרטי לבוש משתי חנויות – זארה ורנואר בקניון סי מול באשדוד. הפריטים

קרא עוד »