בקשה למעצר עד תום ההליכים

בקשה למעצר עד תום ההליכים

בחלק מהמקרים בהם המשטרה עוצרת חשוד לצרכי חקירה (מעצר ימים) המדינה תגיש נגדו, סמוך לאחר מכן, בקשה למעצר עד תום ההליכים.

יהיה מדובר במקרים בהם מסוכנותו של החשוד או חומרת העבירה מצדיקים, לדעת המדינה, את מעצרו, ללא אפשרות של שחרור. כמו כן, במיעוט המקרים קיימת טענה של חשש להימלטות מהליכי שפיטה, השפעה על עדים והעלמת ראיות.

רוצה להתיעץ עם עו"ד גיל באיער? ניתן להשאיר פרטים או לחייג: 052-3877227

טענה למסוכנות של החשוד יכולה לעלות כאשר מדובר בעבירות שבוצעו, לכאורה, באופן אובססיבי או באכזריות או בוצעו על ידי מי שיש לחובתו הרשעות קודמות מאותו סוג או על ידי מי שכבר ריצה מאסר בפועל או שיש לחובתו מאסר על תנאי חב הפעלה.

טענה בדבר חומרת העבירה יכולה להתייחס לעבירות מסוג אלימות במשפחה (ברף הבינוני ומעלה), עבירות אלימות קשות, עבירות מין ברף הבינוני ומעלה, עבירות מרמה ברף הגבוה, עבירות רכוש ברף הגבוה (או כאשר קיים עבר פלילי מכביד ומאסר על תנאי) ועבירות סמים קשות.

ראיות לכאורה ועילת מעצר

כאשר מוגשת לבית המשפט בקשה להערכת מעצרו של חשוד עד לתום ההליכים, על בית המשפט לבחון האם קיימות "ראיות לכאורה" להוכחת אשמתו, האם מתקיימת עילה למעצרו בהתאם לחוק והאם ניתן להסתפק בחלופת מעצר או לא.

"ראיות לכאורה" הן הראיות שנמצאות בתיק המשטרה ואשר במידה שיתקבלו, כפי שהן, על ידי בית המשפט, בתום ההליך המשפטי, יש סיכוי סביר שיהיה בהן כדי להביא להרשעתו של הנאשם.

בשלב זה, בית המשפט אינו נכנס לבחינת מהימנותם של העדים (שכן מדובר בהליך ראשוני ולא בשמיעת העדויות עצמן) ובוחן רק את כוחן הפוטנציאלי של ההודעות שנמסרו על ידי העדים בתחנת המשטרה.

לאחר הגשת הבקשה למעצר עד תום ההליכים וכתב האישום ולאחר שהסניגור עיין בחומר הראיות – מוטלת עליו החובה להשיב לבית המשפט האם קיימות "ראיות לכאורה" או לא והאם קיימת עילת מעצר. במידה שהסניגור סבור שלא קיימות ראיות לכאורה – יפרט התובע את הראיות ויחליט בית המשפט האם קיימות או לא (ברוב המכריע של התיקים – טענה זו אינה עולה וגם כאשר עולה – לרוב, היא נדחית).

יכול גם הסניגור לטעון כי קיימות ראיות לכאורה אבל עוצמתן חלשה ביותר באופן שאינו מצדיק מעצר עד תום ההליכים. זאת, נוכח העבודה כי יש בהן סתירות רבות, כולל בתוך עדויות העדים עצמם.

בנוגע לעילות המעצר, רובן קבועות בחוק ומי שרוצה לסתור אותן עליו הנטל להוכיח כי הנאשם אינו מסוכן ולהציע חלופת מעצר.

חלופת מעצר

השלב האחרון בדיון של בקשה למעצר עד תום ההליכים הוא בחינת חלופת מעצר. על בית המשפט החובה לבחון חלופת מעצר בכל מקרה אף בתיקים בהם מיוחסת לנאשם העבירה החמורה ביותר, ואף היו מקרים בהם שיחרר בית המשפט למעצר בית נאשמים בתיקי רצח (אם כי, בנסיבות חריגות).

חלופת מעצר יכולה להיות מעצר בית עם פיקוח אנושי, מעצר בית עם איזוק אלקטרוני ופיקוח אנושי, מעצר בית ללא פיקוח אנושי (כאשר המסוכנות אינה גבוהה), מעצר בית לילי (עם או בלי פיקוח), הרחקה מאזור מסוים לתקופה מסוימת.

לצד חלופת המעצר יקבע בית המשפט תנאי שחרור נוספים על מנת להבטיח את בטחונם של המתלוננים, כגון איסור יצירת קשר עם המתלוננים והרחקה מהם, וזאת לצד הפקדת ערבות במזומן, ערבות עצמית וערבויות צד ג'.

תסקיר מעצר

לעיתים, כאשר מסוכנותו של הנאשם, לדעת בית המשפט, אינה נמוכה, יבקש בית המשפט משירות המבחן להעריך את המסוכנות וכן לבחון את חלופת המעצר שהוצעה על ידי ההגנה ולבחון את הערבים שהוצעו ואת התאמתם לפיקוח על הנאשם במסגרת של מעצר בית.

הדבר אף ייעשה כאשר מדובר בבחינת חלופה טיפולית במסגרת סגורה.

לרוב, הכנת תסקיר מעצר מאת שירות המבחן למבוגרים אורכת כ- 10-14 ימים.

במידה שהנאשם ישוחרר למעצר בית הוא יוכל, מדי פעם, להגיש לבית המשפט בקשה להקלה בתנאי השחרור שלו. נהוג להגיש בקשה ליציאה לעבודה (במידה שהדבר לא אושר מראש) בחלוף 3 חודשים מיום השחרור למעצר הבית. זאת, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, אשר קבע כי פרק זמן של 3 חודשים הינו פרק זמן סביר להגשת בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור.

מניסיוננו, אנו למדים, כי ככל שנאשם משתף פעולה יותר ויותר עם שירות המבחן בהליך הטיפולי – כך שירות המבחן יוכל, בלב שלם יותר ובנפש חפצה יותר, להמליץ לבית המשפט על הקלה משמעותית יותר בתנאי השחרור שלו והרציונל ברור הוא (מי שלוקח אחריות על מעשיו ומוכן לקבל כלים לשם שיפור עצמי – מסוכנותו פוחתת וניתן לסמוך עליו).

משרדנו מתמחה, מזה למעלה מ-20 שנים בייצוג בכל בתי המשפט בארץ בבקשות למעצר עד תום ההליכים במגוון גדול מאוד של עבירות ובהצלחה מרובה. במידה שהוגשו כנגדכם או כנגד אדם קרוב לכם כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים – הנכם מוזמנים ליצור עמנו קשר ונשמח לסייע לכם ולתרום מניסיוננו.