הגשת תלונה במשטרה על אלימות

הגשת תלונה על אלימות מוגשת למשטרה על ידי מי שחווה את האלימות, בטח כלל מדובר בנשים אשר בעליהן, בני זוגות או גורמים משפחתיים ואחרים מבצעים נגדה. אך לא רק, קיימים גם מקרים הפוכים שבהם בנות זוג הן אלימות כלפי הגברים או ילדים, נערים או בוגרים אשר נפגעים בדרכי אלימות על ידי קרובי משפחה. 

בנוסף לכך, יש גורמים רשמיים אשר מגישים תלונה למשטרה על אלימות שהם ראו או שהם יודעים עליה אצל אנשים שקרובים אליהם עקב סמכותם כמו עורכי דין, עובדים סוציאליים, עובדי חינוך, רופאים, שוטרים, פסיכולוגים ועוד. 

המטרה של הגשת התלונה במשטרה 

כאשר קיימת אלימות פיזית, מינית, מילולית או כלכלית, המטרה היא לעשות כל שניתן כדי להפסיק אותה לאלתר. אם אישה לדוגמה מגישה תלונה מפורטת על המעשים נגדה אשר בוצעו על ידי הורה, דוד, בן זוג, אח, סב או כל גורם.

ברגע שמוגשת תלונה, החוקר המשטרתי פותח תיק פלילי נגד הגורם האלים והוא מזומן לתחנת המשטרה לצורך חקירה באזהרה. לאחר חקירה זו נערך סיעור מוחות כדי לקבל החלטה אם להגיש נגד הגורם האלים כתב אישום באמצעות התובע המשטרתי או לחילופין באמצעות הפרקליטות. 

אם בהמשך לחקירה מסתמן כי לא התקיימה עבירה או מכל סיבה מוצדקת אחרת, מתקבלת החלטה לסגור את התיק הפלילי.

צווי מניעה לאור מקרים של אלימות 

אם הגורם האלים יוצר סכנה ממשית לגורם הנפגע, מטפלת המשטרה בהוצאת צווים על פי המקרה וזאת כדי להגן על מגיש התלונה.

  • צו הגנה למניעת אלימות במשפחה.
  • צו למניעת הטרדה מאיימת.
  • צו להבטחת מדור שקט.

דיון בבית המשפט לאדם האלים 

במקרים ספציפיים יובא הנושא לדיון בבית המשפט כדי לעצור את הגורם האלים וזאת אם יש הוכחות חותכות להתנהלות של אדם זה, כמו לדוגמה הקלטות, תסריטים או מסמכים רפואיים המעידים על ההשלכות או התוצאות של מעשי האלימות. 

בית המשפט בוחן את הנושא מכל היבטיו כמו עברו של הנאשם בתחום האלימות, התוצאות של המעשים שהוא ביצע, תסקיר שירותי המבחן, אפשרויות שיקום ועוד.

להרשעה יש תוצאות משמעותיות אשר העונש המקסימלי הוא עד שש שנות מאסר, בהתאם למקרה אם מדובר באדם זר ועד עשרים שנה אם מדובר באלימות בתוך המשפחה.

אי הרשעה בבית המשפט 

אם בהתאם לנסיבות בית המשפט מחליט לא להרשיע את האדם האלים, הוא פוסק במקרים רבים על הטלת צו מבחן לפרק זמן מסוים כדי לבדוק את התנהגותו במהלך ולאחר טיפול ייעודי שהוא יעבור ואם דבר זה ייצור שינוי בהבנה ובהתנהלות שלו.

תלונות שווא במשטרה על אלימות 

בשנים האחרונות קרו מקרים רבים אשר בהם נשים (בעיקר) הגישו תלונות שווא על אלימות מצד בני זוגם. מדובר בעיקר במקרים אשר בני הזוג מסוכסכים או מצויים בהליכי גירושין ולאישה יש מטרה להרחיק אותו מהבית ולהרע לו בכל מיני דרכים ועקב סיבות שונות. לכן, היא מגישה תלונה במשטרה על אלימות לכאורה ומחכה להשלכות עקב כך. 

אלו הם מקרים חמורים אשר לא פעם אנשים הגיעו למעצר וקיבלו צווים שונים על לא עוול בכפיהם ולכן המשטרה ובתי המשפט רואה בחומרה רבה את נושא הגשת תלונות השווא, לאור התוצאות הלא ראויות לאנשים שלא ביצעו כל מעשה אלים. 

בכל מקרה שאדם מזומן לחקירה במשטרה עקב הגשת תלונה על אלימות שביצע לכאורה, חשוב שיתייעץ עם עורך דין פלילי המומחה בתחום של אלימות במשפחה כדי שיעניק לו הכוונה מקצועית.

המאמר הועיל לכם? שתפו גם את החברים
תמונה של עורך דין גיל באיער

עורך דין גיל באיער

גיל באיער הינו עורך דין פלילי מהותיקים בישראל. בעברו, כיהן עו"ד באיער כתובע משטרתי וצבר ניסיון רב שנים בהופעה באלפי תיקים פליליים ודיוני מעצר (כולל תיקי נוער) הן כתובע והן כסנגור. בשנת 2009 היה מועמד לכהונת שופט.

עו"ד גיל באיער

תובע משטרתי לשעבר

אנו מתחייבים:

  • לתת ללקוח, מראש, הערכה של סיכויי ההצלחה בתיק.
  • להיות בשקיפות מלאה מול הלקוח. אם הלקוח ביקש זאת, נעביר לו, בתוך 24 שעות, כל מסמך שקיבלנו מהצד השני.
  • לתת ללקוח עדכון, בכל התפתחות בתיק, בתוך 24 שעות מהמועד שקיבלנו אותה.
  • להשיב ללקוח, בתוך 12 שעות מהמועד שפנה אלינו.
  • ⁠להכין את הלקוח לקראת כל דיון שיתקיים בביהמ״ש, בצורה הטובה ביותר, אם טלפונית ואם בפגישה במשרד, לפי בחירת הלקוח.