התפרצות מוגדרת ככניסה בכוח, תוך כדי פריצה (שבירה, דחיפה, הרמה), למקום מגורים, בית עסק או רכב – במטרה לבצע פשע. עבירת התפרצות היא עבירה פלילית שעונש מאסר של עד 7 שנים בצדה.
ההבדל בין הסגת גבול להתפרצות
בעבירת התפרצות יש להוכיח כי המתפרץ נכנס למקום כדי לבצע גניבה או פשע. אם לא ניתן להוכיח כי הנאשם נכנס למקום בכוונה לגנוב או כדי לבצע פשע (למשל, בעל עבר פלילי עשיר בתחום הרכוש נתפס ישן בדירה שאינו שלו כשהוא שיכור וטען כי התבלבל וסבר שזו דירתו הסמוכה והדלת אכן הייתה פתוחה), לכל היותר יואשם בהסגת גבול.
הוכחת זהות מבצע העבירה
אם נתפס מבצע העבירה במקום על ידי המשטרה אין קושי לזהותו, כמובן. במקרה בו מבצע העבירה לא נתפס "על חם" המשטרה נעזרת בכלים כמו עדי ראייה או טביעות אצבעות. במקרה של עדי ראייה, עורכי דין פליליים יכולים לתקוף את הזיהוי, לחפש ליקויים בזיהוי ולהוכיח כי הזיהוי אינו נכון. במקרה של הימצאות טביעות אצבעות של הנאשם, פעמים רבות אפשר לתת הסבר תמים לכך. לדוגמא, התפרצות לרכב של בן משפחה בו שהה הנאשם יום לפני או עבודה במפעל אשר ייצר או בעסק אשר הוביל את החלונות שהורכבו בבית אשר נפרץ.
הימנעות ממאסר בפועל
במידה שהנאשם אכן זוהה על ידי המשטרה ויש לו עבר פלילי בתחום הרכוש (או אם יש לחובתו מאסר על תנאי) במקביל לכתב האישום מוגשת בקשה למעצר עד תום ההליכים. בית המשפט ישקול האם לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר (מעצר בית, למשל) או להשאיר אותו מאחורי סורג ובריח. אם הנאשם שוחרר לחלופת מעצר, במידה שקיימות ראיות חזקות נגדו, הסנגור, לאחר שתיקן תיקונים מסוימים את כתב האישום, יכול לנסות לדרוש לשלוח אותו אל קצינת המבחן לשם קבלת תסקיר לעונש לשם מתן המלצה טיפולית שיקומית. עורך הדין יעביר את הלקוח שלו, כמובן, הכנה מתאימה לקראת התסקיר.
