מהו הסדר מותנה?
הסדר מותנה הוא הסכם משפטי שנחתם בין רשויות התביעה השונות של מדינת ישראל (כגון: הפרקליטות, שלוחת התביעות של משטרת ישראל וכל מי שהיועמ”ש הסמיך לכך) לבין החשוד. במסגרת ההסדר וכתנאי לחתימתו, מודה החשוד בביצוע העובדות המהוות עבירה פלילית ומתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר. מנגד, רשות התביעה מתחייבת שלא להגיש כתב אישום נגד החשוד. אם יעמוד החשוד בתנאים שנקבעו בהסדר, מתחייבת התביעה כי התיק הפלילי ייסגר בעילת סגירה הנקראת “סגירה בהסדר“.
הסדר מותנה יכול להיערך על ידי הפרקליטות, תובע משטרתי או גוף שהוסמך לכך על ידי היועץ המשפטי לממשלה. באופן זה, מתאפשר לחשוד להימנע מהעמדה לדין פלילי בבית המשפט ולסגור את התיק הפלילי כנגדו. זהו כלי אכיפה מידתי שמאפשר, לרוב, התאמה טובה יותר בין חומרת העבירה ונסיבותיה לאינטרס החברתי בנסיבות העניין. בנוסף, מאפשר הסדר מותנה להפחית את עומס התיקים הקיים בבתי המשפט ובפרקליטות.
חשוב לציין, כי לא בכל המקרים ניתן לבצע את ההסדר ולהגיע לסגירת תיק פלילי (כמו שלא בכל מקרה ניתנת הזכות לשימוע). כך, למשל, ניתן לעשות זאת בעבירות מסוג חטא ועוון, אך ישנן מספר עבירות פשע בהן לא ניתן לבצע את ההסדר. במילים אחרות, על העבירה להיחשב קלה, יחסית. כמו כן, על התביעה לסבור כי העונש המתאים בגין העבירה ונסיבותיה אינו עונש מאסר וכי אין לנאשם עבר פלילי בחמש השנים שקדמו לביצוע העבירה. ישנם תנאי סף נוספים ואותם מומלץ לבדוק, תחילה, באמצעות עורך דין פלילי.
במסגרת ההסדר, ניתנת לתביעה/פרקליטות האפשרות להזמין, באופן ישיר, ללא מעורבות של בית המשפט, תסקיר מקצין מבחן לנאשם ולהתחיל בהליך טיפולי. לאחר שמתקבל אצל התביעה תסקיר חיובי משירות המבחן בנוגע לנאשם – תסכים בד”כ התביעה להימנע מהגשת כתב אישום או אף למחוק אותו מקום שהוגש. התובע רשאי להכניס להסדר מספר תנאים, כגון: פיצוי קורבן העבירה, קנס כספי (שניהם עד גובה של 14,400 ש”ח), אך התנאי החשוב ביותר הוא עמידת החשוד/הנאשם בתכנית הטיפולית, כפי שיגדיר אותה קצין המבחן.
קראו בהרחבה על סגירת תיק פלילי
המקור הנורמטיבי:
בשנת 2013 נכנס לתוקפו תיקון מספר 66 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ”ב -1982, בסימן א’1 סע’ 67א – 67יב, המאפשר במקרים מסוימים קיום הסדר מותנה, כדרך ביניים-שלישית בין הגשת כתב אישום לבין סגירת התיק בהיעדר ענין לציבור/ חוסר ראיות ובלא ענישה.
מטרת ההליך Win Win Situation
- החשוד – אשר עבר עבירה פלילית קלה, תהא זו דרך חלופית להעמדה לדין אשר תחסוך ממנו את אימת הדין ועוגמת הנפש ואשר מסתיימת ללא הרשעה בפלילים.
- מערכת האכיפה – עושה שימוש בכלי אכיפה מידתי, העומד לרשותה, לטיפול יעיל ומהיר בעבירות קלות, ואפקט ההרתעה מול הציבור, בהטלת סנקציה מתאימה, מושג באופן המפחית מהותית את העומס על התביעה מאילוצי כח אדם ועל בתי המשפט.
תנאים להסדר מותנה:
- חומרת העבירה – עבירות ברף התחתון של מתחם הענישה מסוג חטא או עוון. החוק מאפשר בתוספת השישית להגדיר גם עבירות מסוימות מסוג פשע (אולם טרם הוגדרו עבירות כאלו).
- נסיבות ביצוע העבירה – עבירות קלות באופן יחסי או שבוצעו בנסיבות מקלות לרבות נסיבות הקשורות במבצע העבירה.
- נסיבות אישיות – גיל החשוד, מידת הפגיעה הצפויה בחשוד או במשפחתו, כתוצאה מהתקיימותו של הליך פלילי, התנהגות חיובית של החשוד ותרומתו לחברה כגון פעילות התנדבותית למען הקהילה וכיוב’, נסיבות חיים קשות של החשוד, היעדר עבר פלילי.
- נסיבות ביצוע העבירה – העדר תכנון מוקדם, חלקו היחסי של החשוד בביצוע העבירה, מעשה חד פעמי, נפגע עבירה יחיד וחלוף הזמן מעת ביצוע העבירה.
- תוצאות העבירה – הנזק שנגרם או היה צפוי להיגרם מביצוע העבירה.
- לקיחת אחריות של החשוד – שיתוף פעולה בחקירה, הודאה בביצוע העבירה ונטילת אחריות, הבעת חרטה, מאמצים שנעשו לחזור למוטב, מאמצים שנעשו לתיקון תוצאות העבירה או פיצוי על הנזק שנגרם.
- נסיבות מקילות אחרות – שהאינטרס הציבורי מכריע את הכף לסגירת התיק בהסדר מותנה.
תנאי סף להתאמת חשוד להסדר מותנה:
לחשוד אין עבר פלילי בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה.
לחשוד אין חקירות (מב”ד) או משפטים פליליים תלויים ועומדים בעניינו, שאינם חלק מההסדר.
לא נערך הסדר מותנה עם החשוד בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה.
העונש המבוקש אינו כולל מאסר בפועל או עבודות שירות.
קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה.
במקרה של סירוב של החשוד לתנאי ההסדר או הפר את תנאי ההסדר, ההסדר יבוטל ויוגש נגדו כתב אישום ובכל מקרה, הודאת החשוד (אם היתה) לא תשמש נגדו.
סוגי העבירות להסדר מותנה:
- עבירות לגביהן רשאית התביעה המשטרתית להחיל הסדר מותנה – כל העבירות מסוג עוון (למעט מס’ עבירות כגון: לפי פקודת התעבורה ועבירות לפי פקודת הביטוח רכב מנועי, עבירת איומים במשפחה, החזקה ושימוש בסם שאינו קנאביס אלא באישור שירות המבחן). סעיפים מחוק העונשין לדוגמא – סע’ 192 – איומים, סע’ 338(א)(6) – מעשה פזיזות ורשלנות בחיה, סע’ 379 – תקיפה, סע’ 384 – גניבה, סע’ 452 – היזק בזדון, סע’ 191 – תיגרה, סע’ 339 – הזנחת שמירה על כלי יריה וחומ”ס, סע’ 288 – העלבת עובד ציבור, סע’ 193א – איסור מכירת אלכוהול לקטין, סע’ 30 לחוק התקשורת – הטרדה באמצות מתקן בזק.
- עבירות לגביהן רשאית התביעה הפרקליטות להחיל הסדר מותנה – עבירות לפי חוק הכנון והבניה לפי סעיפים: 204, 217, 243, 248 ועבירות נוספות באישור היועמ”ש.
סוגי ענישה:
- הענישה המוטלת על החשוד, בהסכמתו יש בה אלמנט הרתעה המגלם בתוכו לקיחת אחריות של החשוד על ביצוע העבירה, כגון: תשלום קנס לאוצר המדינה; פיצוי לנפגע העבירה; התחייבות להימנע מביצוע העבירה; עמידה בתנאי תוכנית טיפול ושיקום, לרבות ביצוע שירות לתועלת הציבור (של”צ), שיקבע קצין מבחן; המצאות בפיקוח קצין מבחן; פסילת רישיון נהיגה; הפקדת כלי ירייה; התחייבות להימנע מכניסה למקום או שלא להיות בקשר עם אדם; מכתב התנצלות לנפגע העבירה; הסכמה לחלט או להשמיד חפץ הקשור לעבירה ואסור בהחזקה לפי כל דין; השבת חפץ בעין לנפגע העבירה או תיקון חפץ שניזוק בעבירה.
- בעבירות לפי חוק תכנון ובניה – הריסה, פירוק או סילוק של בניין או חלק ממנו, שנבנה בלא היתר או בסטייה ממנו.
דוגמא להחלטה: הסדר מותנה
כיצד עורך דין פלילי יוכל לסייע לכם?
אם אתם מעוניינים לדעת פרטים נוספים בנוגע להסדר מותנה ולנסות להגיע בעניינכם להסדר מותנה, אשר ייתר את עוגמת הנפש, החרדות וההוצאות המשפטיות הכרוכות בהגשת כתב אישום וניהול הליך משפטי ממושך בבית המשפט, מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי הבקיא בתחום, אשר יוכל לסייע לכם להבין אם המקרה הספציפי שלכם מתאים להסתיים בהסדר. אם זה אכן המצב, חשוב שתדעו כי עריכת הסדר מותנה כוללת שלבים רבים ומומלץ מאוד שלא לעבור את ההליכים השונים לבדכם. ייצוג מקצועי על ידי עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה יוכל בהחלט, במקרים רבים, להביא לסיום ההליך בהצלחה.
