צו איסור פרסום בעידן של מדיה דיגיטלית

בעידן של מהפכת האינטרנט, שבו יש הצפת מידע, שבו האינפורמציה זורמת בקצב היסטרי ושבו אפשר לדעת הכל, כל הזמן- לצו איסור פרסום כבר יש פחות משמעות מבעבר. מה זה בדיוק אומר? הכל-במאמר שלהלן.

כמה מילים על צווי איסור פרסום

כדי להבין מדוע הקונספט של צו איסור פרסום כבר פחות רלוונטי בעידן האינטרנט, צריך להתחיל מהתחלה, ולהבין, ראשית, מהו צו איסור פרסום. צו איסור פרסום הוא צו המוסדר בחוק ומאפשר לבתי המשפט לאסור פרסומם של פרטים מתוך חקירת משטרה או את עצם קיום חקירת משטרה בנושא מסויים, לפני הגשת כתב האישום, ולעיתים גם אחרי פרסום כתב האישום ולאחר שהנאשם הורשע. הפרטים שבית המשפט רשאי לאסור את פרסומם הם שם החשוד, שם קורבן העבירה ו/או פרטים מזהים נוספים בתיק.  מטרת החוק היא למנוע פגיעה באינטרסים ציבוריים (כמו ביטחון המדינה או פגיעה בחקירה משטרתית), בשמו הטוב של אדם מסויים או בחייו (כאשר נוצר מצב שהפרסום עלול להציב סיכון לחייו) ועוד.

המשמעות של צו איסור פרסום מיטשטשת בעידן האינטרנט

עד לעידן האינטרנט, שבו כלי התקשורת היו האמצעי העיקרי, שהפיץ מידע לציבור דרך הרדיו, הטלוויזיה או העיתונות, אכיפת צווי איסור פרסום הייתה פשוטה מאוד. גוף תקשורתי שלא קיים את הצו היה חשוף לסנקציות, לרבות סגירתו והגשת כתב אישום כנגד עורך העיתון/הערוץ/התחנה ועובדיו. היום, בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, או מה שנקרא "המדיה החדשה", המידע מגיע אלינו דרך ערוצים רבים ושרתי אינטרנט שכלל אינם ממוקמים בישראל, מבלי שתהיה לרשויות יכולת השליטה על איזה אתר פרסם מה.computer and mouse 01

היות שכל ישראלי ממוצע היום משתמש ברשת חברתית אחת, לפחות, ובהינתן הדינאמיות המסחררת של הרשתות הללו, על שטף המידע המציף אותן, קל מאוד להעביר אינפורמציה מאחד לשני, על אחת כמה וכמה במדינה קטנה שבה שמועות עוברות מפה לאוזן במהירות גבוהה מאוד. כך, נוצר מצב, שהיום כל אחד מאיתנו יכול להיות "מפרסם", ולכן, במקרים רבים, בעוד בתי המשפט מוציאים צווי איסור פרסום, כל הפרטים אודות פרשה מסויימת יכולים כבר להופיע ברשתות החברתיות. כך היה, למשל, בפרשת אייל גולן והקטינות, כאשר שמו של הזמר נחשף מהר כל כך ברשתות החברתיות, על אף שאמצעי התקשורת סקרו את הפרשה מבלי להתייחס לשמו, בשל צו איסור פרסום, שהוצא על ידי בית המשפט.

קושי נוסף לאכוף צו איסור פרסום בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות קשור לכך שההגדרה של "פרסום" כבר איננה חד משמעית. כך למשל, האם שיתוף של פוסט או הקלקת "לייק" פירושם גם כן "פרסום", ואם כן, מיהו ה"מפרסם"? האם זהו מי שפרסם את הפוסט המקורי או מי ששיתפו ואהבו את הפוסט גם הם שותפים לעבירה? וכיצד ניתן לאכוף צו איסור פרסום, כאשר שרת האתר של המפרסם נמצא בחו"ל ולא ניתן לאכוף עליו סמכות של מדינה שכלל אינה המדינה בה השרת נמצא?

כפי שניתן להבין מכל המתואר כאן, ניתן לשער כי האפקטיביות של צוי הפרסום תלך ותפחת, היות שבעולם הווירטואלי של רשתות חברתיות ובלוגים קשה מאוד, ולעיתים אף בלתי אפשרי, לאכוף חוקים של העולם החיצוני.