באתר “וואלה” פורסם לאחרונה על נאשם בשוד שהודה בעבירה שיוחסה לו במהלך דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הנאשם, שכפר באישומים המיוחסים לו, נמצא כשיר לעמוד לדין. במהלך המשפט התקשתה הפרקליטות להציג ראיות שקושרות את הנאשם באופן ודאי לעבירה, והיה קיים סיכוי כי הוא יזוכה.
עם זאת, הנאשם הפתיע את כולם והודה בביצוע השוד, משום שלדבריו, הוא מעוניין “לסגור מעגל”. עוד לפני הודאתו המפתיעה של הנאשם והרשעתו שהגיעה בעקבותיה, עו”ד פלילי מטעמו טענה את טענת “אין להשיב לאשמה”, לפיה אין ראיה ישירה הקושרת את הנאשם לשוד. טענת “אין להשיב לאשמה” היא אחת מטענות ההגנה החשובות שיכול עורך דין מנוסה לטעון. בשורות הבאות נסביר מהי טענה זו ומהן המשמעויות שלה.
נטל ההוכחה במשפט הפלילי
במשפט הפלילי, זוהי חובת המדינה (התביעה) להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר. כאשר הנאשם כופר באישומים המיוחסים לו בכתב האישום, כפי שקרה עד הדיון האחרון במקרה המתואר, פותחת התביעה במשפט באמצעות הבאת עדים וראיות מטעמה. באמצעות עדויות וראיות אלה, מבקשת התביעה לבסס מעבר לספק סביר את העובדות הנטענות כנגד הנאשם בכתב האישום. לאחר שהתביעה משלימה את הבאת העדויות והראיות מטעמה, מסתיימת פרשת התביעה, ומגיע תורו של הנאשם להביא עדויות וראיות מטעמו.
“אין להשיב לאשמה”
סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי אם הסתיימה פרשת התביעה, שבמסגרתה מציגה המדינה את העדים והראיות שלה, ואשמתו של הנאשם לא הוכחה אף לא לכאורה – בית המשפט יזכה את הנאשם. עורך דין פלילי יטען במצב זה, כי גם אם בית המשפט ימצא לנכון להאמין באופן מלא ומוחלט לכל העדויות מטעם התביעה, וגם יעניק בית המשפט את המשקל המרבי האפשרי לראיות שהוצגו על ידי התביעה – אי אפשר יהיה להרשיע את הנאשם במיוחס לו. מסיבה זו, מן הראוי להורות על זיכוי הנאשם עוד בטרם יפתח בפרשת ההגנה ויביא עדויות וראיות מטעמו.
הפסיקה קבעה כי אפילו אם הציגה התביעה ראיות בסיסיות וראשוניות לחלוטין – תידחה טענה “אין להשיב לאשמה” שהועלתה על ידי הנאשם. המשמעות אינה חלילה שהנאשם מורשע בעקבות כך, אלא רק כי הנאשם יידרש לפתוח את פרשת ההגנה מטעמו.
קבלת טענת “אין להשיב לאשמה” שמועלית על ידי הנאשם תתקבל בדרך כלל כאשר לא הובאה על ידי התביעה עדות כלשהי להוכחת יסוד חשוב ומרכזי של האשמה. אם, לדוגמא, מואשם הנאשם בעבירות של בעילת קטינה, אך המאשימה לא הציגה משום מה הוכחה בדבר גילה של הקטינה במועד העבירות – הרי שלא הוכח אחד מן הרכיבים החיוניים של עבירות אלה, וייתכן שטענת “אין להשיב לאשמה” אשר מועלית על ידי עורך דין פלילי ומנומקת כראוי, תתקבל ותוביל לזיכויו המוחלט של הנאשם.
כך גם, למשל, בנוגע לעבירות שיש בהן יסוד של רשלנות, כגון רשלנות בהחזקת נשק (נגנב), רשלנות בהחזקת חיה, גרם חבלה ברשלנות וגרם מוות ברשלנות.
