כאשר חשוד בוחר להתנגד לעיכובו או למעצרו על ידי שוטר, העניין עלול להסתבך לכדי אישומו בתקיפת שוטר. תקיפת שוטר היא אחת העבירות עליהן חייב בית המשפט להטיל עונש מאסר, המינימום הוא מאסר של חודש (ועד שלוש שנים). תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות עלולה לגרור מאסר מינימום של שלושה חודשים. יצוין, כי בית המשפט יכול, מטעמים מיוחדים, להטיל את העונש בדרך של מאסר על תנאי.
תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות
המחוקק בחר להבחין בין תקיפת שוטר פשוטה לבין תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. הנסיבות המחמירות הן:
- כוונה – על התביעה להוכיח כי מבצע העבירה התכוון בזדון להפריע לשוטר במילוי תפקידו, להכשיל אותו, או למנוע ממנו לבצע את תפקידו (מעצר של החשוד נחשב בהחלט כחלק מתפקידו של השוטר).
- כלי נשק – אם הנאשם מחזיק בכלי כלשהו שיכול להיחשב כנשק (קר או חם) למשל אקדח, מקל, לום, בקבוק זכוכית וכו'.
- תקיפת שוטר על ידי שלושה אנשים או יותר היא תקיפה בנסיבות מחמירות.
העונש על תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות הוא מינימום של שלושה חודשי מאסר ומקסימום של 5 שנות מאסר בפועל.
הימנעות ממאסר בגין תקיפת שוטר
מכיוון שתקיפת שוטר גוררת עונש מאסר מינימאלי, ישנה חשיבות גדולה לביטול כתב האישום, אם הדבר ניתן. כאשר מדובר באדם ללא עבר פלילי או אם אין עניין לציבור בהגשת כתב האישום, עורך הדין של הנאשם יכול לשכנע את התביעה שלא להגיש את כתב האישום או יכול להגיש ליועץ המשפטי לממשלה בקשה לעיכוב ההליכים בתיק, לאחר שכתב האישום הוגש.
כמו כן, בחינה מדוקדקת של חומר הראיות, כולל דו"חות השוטרים, יכולה להעלות סתירות, ובמידה ומדובר בסתירות מהותיות, ניתן לשכנע את התביעה לבטל את כתב האישום. כאשר מדובר באישום בתקיפה קלה כגון דחיפה או סטירה, המתלווה לאישומים חמורים יותר, עורך הדין יוכל לנסות ולשכנע את התביעה לוותר על האישום ולהתמקד באישומים החמורים יותר.
