סכסוך שכנים – מה לעשות במקרה של תביעה כנגדכם?

הידעתם כי מעל 15% מבתי האב בישראל מעורבים בסכסוך שכנים? נראה שההבדל בין ויכוח קטן על לכלוך בחדר המדרגות לבין סכסוך משפטי על מקום חנייה הולך ומצטמצם.

angry-woman-01אין ספק שאחת הבעיות הגדולות בסכסוך שכנים היא אפקט כדור השלג. וויכוח קטן (וטיפשי לכאורה) יכול בקלות להפוך למאבק משפטי ואף להגיע לאלימות פיזית. באין ספור פסקי דין שניתנו בענייני סכסוכי שכנים נכתב כי מדובר על "סכסוך מתמשך". כמעט אף פעם לא מדובר באירוע נקודתי, וברוב המקרים הצדדים גם מגיעים לבית המשפט כשהם מלאים אמוציות ובוערים בהם הכעס והנקמה.

על פי נתוני הלמ"ס, כ-86% מהישראלים גרים בבתים משותפים או קוטג'ים צמודים. יחסי שכנות הם אפוא חלק בלתי נפרד מחיינו. מעבר לכך, סכסוכי שכנים יכולים גם להיות מנת חלקם של המתגוררים בבתים פרטיים. אז מה עושים אם הגישו נגדכם תביעה? מתי לפנות לעזרה? מה אומר החוק? מהו בכלל החוק הרלבנטי? בכתבה שלפניכם ננסה לענות על הנושאים המרכזיים.

רוצה להתיעץ עם עו"ד גיל באיער? ניתן להשאיר פרטים או לחייג: 052-3877227

עוד בטרם נתחיל עלינו להדגיש נקודה מהותית. סכסוכי שכנים הם עניין מורכב. חשוב מאוד לנהל אותם בזהירות, להימנע מנטילת החוק לידיים ולהתייעץ עם עורך דין בהקדם. לא אחת, מקרים לכאורה זהים לחלוטין יסתיימו בתוצאה שונה לגמרי רק לאור התנהלות הצדדים בנקודות המפגש הקריטיות.

אילו חוקים חלים על בית משותף?

המחוקק בישראל מכיר במורכבות שמאחורי מגורים בבית משותף ושורה של חוקים מעגנים את מערכת היחסים המשפטית בין השכנים. החוק המרכזי הרלבנטי הוא כמובן חוק המקרקעין אשר מגדיר בית משותף באופן הבא: "בית שיש בו שתי דירות או יותר והוא נרשם בפנקס הבתים המשותפים".

על פי סעיף 53 לחוק זה, כל דיני המקרקעין חלים על בתים משותפים "בשינויים המתחייבים". פרק ו' של חוק המקרקעין ידוע בכינויו "חוק בתים משותפים" והוא מסדיר את רוב הסוגיות הספציפיות הנוגעות למגורים בבית משותף. לדוגמה, הרכוש המשותף, ניהול הבית המשותף, זכויות בנייה, שינויים בבית המשותף ואפילו תת-פרק ייעודי ל"יישוב סכסוכים בין בעלי הדירות" (סעיפים 72-77 לחוק המקרקעין).

מסמך משפטי נוסף שיש להכיר הוא תקנון הבית המשותף. זהו מסמך מחייב אשר מטרתו להסדיר את היחסים בין בעלי הדירות ולעסוק בסוגיות שונות שנוגעות לזכויות וחובות. למשל, זכויות שימוש ברכוש המשותף, השתתפות בניהול הבית, השתתפות בהוצאות התחזוקה, אחזקת הרכוש המשותף, נוהל בחירת וועד הבית, ניהול חשבון הבנק של הוועד ועוד.

רעש מהשכנים

אחד מגורמי הסכסוך השכיחים ביותר בין שכנים הוא עניין הרעש. כל דייר בבית משותף מכיר את הרגע הזה שמדירת שכנו בוקעים צלילים בווליום גבוה במיוחד. דוגמה לכך ניתן למצוא בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום באשקלון ובו נפסק כי שכן מטריד ישלם פיצויים בסך 82,000 שקלים. כ-50,000 שקלים מתוכם בגין "עוגמת נפש" שנגרמה בשל "מכלול התנהגויותיו" של השכן. מכלול שכלל בין השאר רעש מפריע. במקרה אחר, בית משפט הגביל את שעות נגינתה של פסנתרנית המנגנת למחייתה בגלל הפרעה לשכנים.

רעש יכול להיות גם תוצאה של שיפוצים בבית, מכשירים חשמליים ואפילו צעקות. מבחינה משפטית, הוראות החוק הרלבנטיות לגבי רעשים מהשכנים מצויות ב"חוק הקריוקי" או בשמו האמיתי – תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש). אלו תקנות אשר הותקנו מכוח החוק למניעת מפגעים ואשר מגדירות מהי דרגת הרעש המותרת (בדציבלים) וכן מגבילות רעשים בשעות מסוימות ביממה. עד לרמה של מתי מותר לחבוט בשטיח לניקוי אבק (לא בין 14:00 ל-16:00) או איך להגדיר את צופר האזעקה שלכם.

מנגל ומפגעי ריח

סוגיה נוספת שכל בית משותף מכיר היא מפגעי ריח. לא מדובר על בישולים ביתיים שמציפים את חלל הלובי בניחוח ערב שבת אלא יותר על מפגעים כמו ברביקיו במרפסת וכדומה. הדרך לטיפול משפטי בנושא הריח היא לכאורה ברורה שכן על פי החוק למניעת מפגעים, "לא יגרום אדם לריח חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים".

בפועל הדברים מסובכים יותר מכיוון שקשה לכמת ריח והאיסור בחוק הוא כללי (מה זה בעצם "ריח חזק או בלתי סביר"). כמו כן, לא קיים חוק בישראל אשר אוסר על מנגלים במרפסות. הדרך להתמודד עם מפגעי ריח כמו מנגל במרפסת היא בראש ובראשונה התחשבות בשכנים. אם הדברים לא מסתדרים ניתן להתקין איסור בתקנון הבית המשותף על הבערת מנגלים במרפסות. במקרים קיצוניים יהיה מקום לפנות לבית המשפט עם טענות מכוח החוק למניעת מפגעים.

גדר הפרדה בין שכנים

סכסוכי שכנים אינם מאפיינים רק בתים משותפים. לדוגמה, בקרב שכנים הגרים בבתים צמודי קרקע עולה לא אחת וויכוח לגבי גדר ההפרדה. איפה הגדר צריכה להיות ממוקמת, ממה היא צריכה להיות עשויה (בטון, "גדר חיה", עץ וכו'), מי אמור לשאת בהוצאות הגדר, מי אחראי על תחזוקתה וכדומה.

בכל סכסוך לגבי גדר הפרדה חשוב לפעול במהירות ומומלץ עוד בטרם נקבעו "עובדות בשטח". כבר היו מקרים בעבר ששכן הקים גדר ש"גזלה" שטח משכנו, ולאחר שהדברים הוצבו בפועל השכן ה"נגזל" נאלץ להסתפק בפיצוי כספי בלבד (ולא סעד הריסה).

לקיחת חלק בהוצאות משותפות (מעלית, שיפוץ, אחזקה וכו')

החיים בבית המשותף דורשים הוצאות משותפות. דיירים מעוניינים במעלית, צבע חיצוני מתקלף, דלת כניסה חורקת, בקומת הגג מתלוננים על דליפות והרשימה לא נגמרת. היות שהשתתפות בהוצאות התחזוקה של הבית המשותף עלולות להגיע לכדי עשרות אלפי שקלים (ויותר), והיות שלא כל המשפחות נהנות מאותו מצב כלכלי, מדובר בקרקע פוריה לסכסוכי שכנים.

על פי חוק המקרקעין, בעל דירה בבית משותף חייב לשאת בהוצאות ההחזקה התקינות של הבניין. נשמע פשוט? ובכן, באותה נשימה החוק עושה הבחנה בין "שימור" ל"שיפוץ". סכסוכי שכנים רבים נולדים מתוך הפער שבין "שיפוץ" ל"שימור". זהו עניין הנתון לפרשנות ויש לבדוק כל מקרה לגופו.

יודגש כי יש משמעות גם להיקף העבודה המיועדת. בעוד שטיפולים "קלים" יכולים להיות בסמכותו של הוועד בלבד (כמו תיקון צינור בעלות של כמה אלפי שקלים בודדים), טיפולים אחרים דורשים את הסכמתם של בעלי הדירות. כמו כן, ישנן עבודות שקשורות ליחיד אך מחייבות את כלל הדיירים. לדוגמה, איטום גג דולף שמפריע רק לדיירים בקומות העליונות יהיה לרוב בהשתתפות כל דיירי הבניין ללא יוצא מן הכלל.

הטרדות שכנים

סכסוכי שכנים נגררים לעיתים לאלימות פיזית, מילולית, התנהגותית וכו'. במקרים קשים הדברים אף מגיעים לכדי קורבנות בנפש. הצעד הנפוץ ביותר בעניין הוא הגשת בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת. צו שייקבע כי לשכן המטריד אסור לפנות לשכן המוטרד, ליצור עמו קשר, לאיים עליו, לבלוש אחריו וכו'.

החוק למניעת הטרדה מאיימת מתאים לסכסוכי שכנים שכן הוא מהווה מעין "מדרגת ביניים" לפני הליכים פליליים. הצו יכול להינתן לתקופה של עד חצי שנה ואפשר לבקש מבית המשפט להאריכו בהתאם לנסיבות.

חשוב להדגיש כי קיים גם צד שני למטבע אם אדם מגיש כנגד שכנו תלונת שווא במשטרה או בקשת שווא בבית המשפט. בסיטואציות אלה יש לפנות מהר לעורך דין שעוסק בתחום על מנת להביא לביטול התלונה ואף להביא לכך שהשכן שעומד מאחורי תלונת השווא יישא בתוצאות מעשיו.

 

מצויים בעיצמו של סכסוך שכנים? הוגשה נגדכם תלונה? פנו בהקדם למשרד עורכי דין באיער לקבלת יעוץ ויצוג משפטי מעו"ד פלילי מומחה.

לייעוץ ללא התחייבות, פנו למשרד עו"ד פלילי גיל באיער 052-3877227

או צרו קשר עכשיו באמצעות הטופס הבא:

שם

טלפון

הודעה